הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022

יתומי צה"ל אינם מוכרים כמשפחה שכולה ואינם נחשבים לקרבה ראשונה של החלל עם הגיעם לגיל 21, וזאת מכיוון שלפי הגדרת החוק יתום הינו מי שהתייתם לפני הגיעו לגיל 21 ושטרם מלאו לו 21 שנים. ליתום ניתנות היום הטבות שונות, חלקן עד גיל 21 וחלקן עד גיל שלושים, אולם היתמות, היוצרת חסר תהומי שהזמן אינו משלימו לעולם, אינה נפסקת בשום גיל ובשום שלב. בנוסף לכך, כיום ההטבות ניתנות ליתום דרך האלמנה שמקבלת קצבה בעבור אלמנותה ובעבור ילדיה היתומים, אולם נסיבות שונות כמו נישואין שניים, פטירת האלמנה או קשרים רופפים בין האלמנה ליתומים, עלולים למנוע שימוש בכספים לטובת צרכי הילדים או את העברת הכספים מהאלמנה ליתומים ולמעשה רבים המקרים בפועל שבהם זו המציאות. כמו כן, במקרים רבים מדי נפלטו היתומים מהתא המשפחתי הנורמטיבי לאחר האסון ועם השינויים שחלו במצבה של האם האלמנה, וזהו נדבך נוסף בשורת קשיים ומצוקות שחווים היתומים. לפיכך, מוצע לשנות את הגדרת "בן משפחה" בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, כך שיתומי צה"ל יהיו זכאים להטבות שונות שמציע החוק לאורך כל ימי חייהם. בנוסף, מוצע לקבוע שהתגמולים עבור יתומים שמלאו להם 18 שנים יועברו ישירות לידיהם. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית (פ/3586/24) ועל ידי חבר הכנסת פטין מולא (פ/3793/24).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי