הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג-2023

כמו בכל שנה, גם בשנת 2021 יתייקר תעריף הארנונה על מחזיקי הנכסים בישראל בשיעור של 2.2%, וזאת למרות שמדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הרלוונטית לעדכון רק ב-0.7%. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, נקבע, כי החל משנת 2007 שיעור עדכון תעריפי הארנונה יהיה חיבור של מחצית משיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן מהמדד שפורסם בחודש מאי של השנה הנוכחית למדד שפורסם בחודש מאי אשתקד, ושל מחצית משיעור השינוי של מדד השכר הציבורי שפורסם באותה תקופה. הנוסחה הזאת נקראת "הטייס האוטומטי", והיא אמורה לשקף את הגידול בהוצאות הרשויות המקומיות המורכבות משכר לעובדים ומעליית המחירים. לאורך השנים, הנוסחה זכתה לביקורות רבות והביאה לעלייה בלתי פוסקת בתעריפי הארנונה. כך, בין השנים 2007–2014, בהתאם למנגנון החישוב, הארנונה התייקרה ביותר מ-25%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בכ-18% בלבד. גם בשנים האחרונות, במציאות של אינפלציה שלישית, תעריף הארנונה ממשיך להתייקר. יש לציין, כי הטיעונים בעד הנוסחה מתעלמים מכך ששכר תושבי הרשויות והכנסות בעלי העסקים לא צמודים לשכר עובדי המגזר הציבורי. על כן, ההסתכלות על הארנונה דרך הכנסות הרשויות, ולא דרך התעריפים של התושבים היא חלקית בלבד. נוסף על כך, בחישוב מדד השכר הציבורי משרד הפנים לא משתמש בנתונים מדויקים, אלא באומדנים, אשר לרוב גבוהים יותר ממספרי האמת. לאור האמור לעיל, כדי לנתק את ההצמדה המלאכותית של הארנונה לשיעור עליית השכר במגזר הציבורי ולהקל על משקי הבית ובעלי העסקים, מוצע להצמיד את שיעור עדכון הארנונה למדד המחירים לצרכן בלבד. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת מאיר כהן ומרב מיכאלי (פ/4503/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ח בכסלו התשע"ח (6 בדצמבר 2017)) ועל ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/4929/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/18/21; פ/19/22; פ/891/23), ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1744/24). הצעת החוק זהה לפ/1744/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי