הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד-2024

בשנים האחרונות משטרת ישראל מתמודדת עם עליה משמעותית בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, בדגש על החברה הערבית, המהווה סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו ואף עולה בחיי אדם. בחינת סוגיה זו מול גורמי המשטרה העלתה קשיים של המשטרה להתמודדות עם תופעות אלה, באמצעות הכלים הקיימים בידי המשטרה כיום, לפי הדין הפלילי בישראל, וכי קיים צורך חיוני ומידי בגיבוש כלים אפקטיביים נוספים שיועמדו לרשותה לטיפול בפשיעה החמורה זו, ולעצירת הפגיעה בחיי אדם על ידי ארגוני הפשיעה או הפועלים מטעמם. משכך, מוצע לקבוע כהוראת שעה למשך כשנתיים, כי תינתן סמכות לבית המשפט המחוזי להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית (ראיות מנהליות), אשר נערכה על ידי משטרת ישראל, ביחס לאנשים מסוימים, שתובא בפניו לאחר אישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה. יצוין כי הגם שמדובר בכלי יוצא דופן בו ננקט צו הגבלה שיפוטי הפוגע בזכויות הפרט, בשל חשש הצופה פני עתיד וזאת בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי, על מעשים המיוחסים לו בעבר, למצער, בכל הנוגע להוצאת צווי מניעה שיפוטיים, הדין בישראל הכיר באפשרות שימוש בכלי זה, במקרים מסוימים בהם עלה צורך ייחודי בכך וזאת במסגרת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אשר מסמיכים את בתי המשפט להוציא צווים מניעתיים הצופים פני עתיד. בדומה למתווה הקיים בחוקים אלו, ונוכח המצב הייחודי המתואר לעיל, לשם מניעת פגיעה בחיי אדם, מוצע לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים כי בית המשפט המחוזי יהיה מוסמך להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, הכול כמפורט לעיל ובכפוף לסייגים הקבועים בהצעת החוק. כך למשל, במסגרת הסייגים שנקבעו בהצעת החוק – משך זמן תחולת צווי ההגבלה השיפוטיים הוגבל לעד חצי שנה (בניגוד למשכי הזמן הארוכים הרבה יותר שנקבעו לכך במסגרת החוקים לעיל), וכן נקבע כי בית המשפט לא יורה על הוצאת צו הגבלה שיפוטי או יקבע תנאים לגביו אם נוכח לדעת כי ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי או מגבלה אחרת מבין המנויות בהצעה. בנוסף, הצעת החוק קובעת חובת דיווח אחת לשנה של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת , על מספר צווי ההגבלה השיפוטיים ם שהוצאו, מספר האנשים כנגדם הוצאו צווי ההגבלה השיפוטיים והתנאים שנקבעו בצווי ההגבלה השיפוטיים. יצוין בהקשר זה כי צווי ההגבלה השיפוטיים שמבוקש להסמיך את בית המשפט בהם בהצעת החוק, מבוססים ברובם הגדול על צווים דומים הקיימים כבר כיום בחוקים האמורים לעיל. לדוגמא, מגבלה על כניסה למקום או נוכחות באזור מסוימים, מגבלה על מקום מגורים או עבודה ועוד. כמו כן, בדומה להסדרים הקבועים כיום בחוקים המופרטים לעיל, מבקשת הצעת החוק להסדיר בתוכה אף את אלה: אפשרות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים במעמד צד אחד; אפשרות לסטות מדיני הראיות במקרים המתאימים; קביעת סמכויות משטרת ישראל לצורך פיקוח על קיום הצווים וענישה בגין הפרתם; על ענישת מינימום על הפרת צווי ההגבלה בכדי שיהוו כלי מניעתי אפקטיבי לשם שמירה על חיי אדם, והכל בנסיבות ובסייגים המפורטים בהצעת החוק. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת צביקה פוגל (פ/4386/25). הצעת החוק זהה לפ/4386/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי