הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024

מאז קום המדינה, נהרגו לצערנו למעלה כ-24 אלף חיילי צה"ל במלחמות ישראל. מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, מכירה המדינה בבני משפחותיהם, לרבות בנות זוגם, ומעניקה להם זכויות והטבות שונות. במרוצת השנים, הכירה המדינה גם בידועות בציבור, בנות זוג של חללי צה"ל שקיימו עמם משק בית משותף, אף אם טרם נישאו. מי שחוק זה אינו חל עליהן עד היום, הן הארוסות של חללי צה"ל, אשר הן וארוסיהן החליטו לבוא בברית הנישואין, החלטה שלוותה בטבעת ולעיתים אף בקביעת תאריך לחתונה, קניית שמלה ושכירה או קניה של דירת מגורים משותפת, אך לא הספיקו לממש את רצונם להינשא נוכח מות הארוס החייל. ארוסות אלו אינן מוכרות על ידי הצבא ומשרד הביטחון, ההודעה על מות אהובן מגיעה אליהן לא באופן סדור, הן אינן זכאיות לזכויות ולהטבות הניתנות לבני המשפחה של חללי צה"ל, למרות הפגיעה הקשה והאובדן הנורא. על משרד הביטחון להכיר במעמדן של הארוסות, להכיר באובדן שלהן ולספק להן את המעטפת לה הן זקוקות בשלב זה של חייהן. על כן, מוצע להכליל את הארוסות בהגדרת "בן משפחה" בחוק האמור, ולקבוע כי הוראות החוק יחולו עליהן למשך חמש שנים מיום מותו של ארוסן. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת צבי האוזר (פ/1778/24) ועל ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/3504/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ואוהד טל (פ/3053/25), על ידי חברות הכנסת נעמה לזימי וקטי קטרין שטרית (פ/4066/25), על ידי חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4058/25) ועל ידי חברת הכנסת מירב כהן (פ/4165/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי