הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד-2023

הטרור אינו מכיר כל גבולות, חוקים או קווים אדומים, ועל כן עלינו למצוא כלים חדשים וקיצוניים להילחם בו. ממחקרים שונים שנעשו הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים בעניינם של עשרות מחבלים מתאבדים, עלה כי החשש היחיד של המחבלים המתאבדים יהיה מה יהא על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים ימנעו מביצוע פיגוע ככל שידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך. תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וכן מערכת המשפט, הכירו בהרס בתי מחבלים בו נפגעים שאר בני המשפחה הגרעינית כאמצעי חוקי לחלוטין. לצערנו, אמצעי זה אינו מספיק ולא מהווה הרתעה מתאימה. בגירוש בני המשפחה הגרעינית אין כל ספק שתושלם חבילת ההרתעה שתרתיע מחבלים וכן תגרום לבני משפחות המחבלים למנוע מילדיהם לבצע פיגוע זה. גירוש משפחות המחבלים יציל במבט צופה פני עתיד את חייהם של אזרחי ישראל. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת אילת שקד וקבוצת חברי הכנסת (פ/643/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אילת שקד וקבוצת חברי כנסת (פ/235/24), על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/483/24), על ידי חבר הכנסת אופיר כץ (פ/1834/24), על ידי חבר הכנסת אלי כהן (פ/2019/24), על ידי חברת הכנסת מירי מרים רגב (פ/2106/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/316/25), על ידי חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי (פ/729/25), על ידי חבר הכנסת אליהו רביבו (פ/1299/25) ועל ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1700/25). הצעת החוק זהה לפ/1700/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי