הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025

בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, אנו עדים לאלימות ולפשיעה חריגות בהיקפן. ארגוני הפשיעה מהווים מרכיב משמעותי בתופעה זו, והם מהווים אתגר גדול לגורמי אכיפת החוק. פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה. ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר 2003, להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי. בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי האכיפה תוכניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על הפעילות הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם. אחד האתגרים המרכזיים בפעילות נגד ארגוני הפשיעה הוא החשש הגדול של אנשים, מתוך הארגון ומחוצה לו, לספק מידע לגופי אכיפת החוק. הדבר מונע הפעלת לחץ על ארגוני הפשיעה, פוגע ביכולות החקירה וממילא באפשרות להרשיע, ובכך מאפשר ביתר קלות את פעילותם הפלילית. כדי להיאבק בתופעה זו מוצע לנקוט כמה צעדים, שיסייעו לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילותם וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ייצרו הרתעה ויפעילו לחץ על אנשיהם. צעד ראשון הוא מתן סמכות לשר הממונה להכריז מינהלית על ארגון כארגון פשיעה. אחד המכשולים העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא העיכוב והקושי בהכרזה על ארגון כארגון פשיעה. כיום הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך שנים, בשעה שהארגון ממשיך בפעילותו הפלילית. נוסף על כך, גם כאשר קיים מידע מודיעיני מובהק, כאמור לעיל, אופיו של הארגון מקשה על יכולתם של גורמי האכיפה במישור הראייתי. הפחד שמטיל הארגון על סביבתו ועל עדים פוטנציאלים אחרים, מקשה על הפללת הארגון בבית משפט. על פי ההצעה תינתן סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז על ארגון כארגון פשיעה בהסתמך על חוות דעת של המשטרה ובכפוף להגבלות. הצעד השני נוגע למרכיב הכלכלי של ארגוני הפשיעה. פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו, תשבש באופן משמעותי את פעילות הארגון, תייצר הרתעה ותפעיל לחץ כבד על אנשיו. בשל הימשכות ההליכים המשפטיים כיום עובר זמן רב לפני אפשרות ממשית לחילוט רכוש של ארגוני פשיעה. הצעת החוק מציעה לתת לשר לביטחון לאומי סמכות להורות על ביצוע תפיסה וחילוט מינהליים. צעדים אלה יסכלו את המשך פעילות הארגון, יחלישו את כוחו ויסייעו לגורמי אכיפת החוק לגבש ראיות להפללת אנשיו בבית המשפט. הצעד השלישי מתייחס לפגיעה בחקירה על ידי עורך דין. הצעת החוק מבקשת למנוע קיום מפגש עם עורך דין עד עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון. כמו כן, מוצע למנוע קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד (או מספר עורכי דין מאותו המשרד). ארגוני פשיעה לעיתים נותנים ייצוג למספר אנשים על ידי עורך דין אחד, וזאת במטרה לתאם גרסאות ולשבש את החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי