הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה מהאוויר ומהים, וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו מעל אלף אזרחים ומאות מאנשי כוחות הביטחון. ממשלת ישראל הכריזה על מצב חירום ועל התחלת מלחמת "חרבות ברזל".במשך שנים במלחמות ובמערכות ישראל עולה מצוקתם של ארוסותיהן וארוסיהם של הנופלים והנופלות. כיום בנות ובני זוג של חללי צה"ל שחלקו משק בית משותף, אף על פי שלא היו נשואים, מוכרים כידועים בציבור של הנופלים והנופלות וזכאים לזכויות מתוקף הכרתם ככאלה. לעומת זאת, בני זוג או בנות זוג שאינם מקיימים משק בית משותף טרם הנישואין, ואף כאלו שכבר היו מאורסים וההזמנות לחתונתם נשלחו, אינם זכאים כלל לזכויות ולא ניתן לקיים עבורם הכרה בדיעבד. האירוסין הם הצהרת כוונות ברורה ומחייבת להקמת בית משותף ולחיים משותפים ועל משרד הביטחון לראות בהם כתנאי מספק באותו האופן שבו קיום משק בית משותף ללא נישואין הוא כיום תנאי מספק עבור בני ובנות הזוג של החיילים והחיילות שנספו במערכה. על כן, מוצע להכיר במי שהיה מאורס לנספה כזכאי לזכויות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה וזאת לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת צבי האוזר (פ/1778/24) ועל ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/3504/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ואוהד טל (פ/3053/25) ועל ידי חברות הכנסת נעמה לזימי וקטי קטרין שטרית (פ/4066/25). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4058/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי