הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג-2023

ביטחון תזונתי הוא צורך בסיסי וקיומי. סקר חלקי של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-16% מהמשפחות (522,000 משפחות) ויותר מ-21% מהילדים (665,000 ילדים) חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי. מהדוח הלאומי ה-6 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, עולה כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, היא 19.1 מיליארד שקלים חדשים (ובתוספת העלויות הסביבתיות למעלה מ- 22 מיליארד שקלים חדשים). כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של כ-6.4 מיליארד שקלים חדשים. הדו"ח חושף נתון משמעותי נוסף והוא שעלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מאחר שהן גורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. ההשפעה הכוללת של אובדן מזון בכל שרשרת הערך, על יוקר המחייה היא תוספת עלות של 6,815 שקלים חדשים למשק בית בשנה באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון. העלות הסביבתית למשק בשל אובדן המזון מסתכמת בכ-3.42 מיליארד שקלים חדשים בשנה. 6% מפליטות גזי החממה מקורן באובדן המזון. אי-ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה נמוכה בעיקר על פירות, ירקות, בשר ודגים שערכם התזונתי גבוה. הערכות משרד הבריאות לעלויות המושתות על מערכת הבריאות בשל מחלות כרוניות הנגרמות מתזונה לקויה היא כ-20 מיליארד שקלים חדשים בשנה. בתקופה בה משבר המזון הולך ומתעצם, מדינת ישראל אינה יכולה לעמוד יותר מנגד אל מול אובדן המזון, ועליה לפעול לניצול מיטבי של כל מקורות המזון העומדים לרשותה. על מנת לעודד עסקי מזון לתרום עודפים טובים, ראויים ומזינים למאכל, יש לתת עדיפות במכרזים לעסקים אלו, המעבירים את השפע הקיים, שהושקעו בו ממילא משאבים, למקומות של חוסר. בכך ניתן יהיה להזין אוכלוסיות מוחלשות, להגן על הסביבה באמצעות הפחתת שימוש במשאבי סביבה נוספים וניצול משאבים שהושקעו, לשפר את הפריון ולהוזיל את יוקר המחייה. לפיכך, מוצע לקבוע כי עסק תורם מזון עודף יקבל עדיפות במכרז על פני עסקים אחרים כאשר התוצאה המשוקללת של הצעות זהה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי