חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד-2024

החוק מסדיר בחקיקה ראשית את השמירה של חומר ארכיוני בידי עורך דין בעניין לקוחו. לפי החוק, עורך דין ישמור על חומר ארכיוני לתקופת זמן של שבע שנים מיום סיום הטיפול בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, אלא אם כן סרק את המסמך בהתאם לתנאים המנויים בחוק שאז תחול חובת השמירה על החומר הסרוק. עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. במהלך התקופה שבה החומר נשמר רשאי הלקוח לבקש לידיו את החומר הארכיוני, ובסופה, רשאי עורך הדין לבער את החומר מבלי שהוא נדרש לפנות לשם כך ללקוח, והכל תוך שמירה על פרטיות הלקוח. ההוראה לא חלה על מסמכים המפורטים בתוספת לחוק הנתונה לשינוי על ידי שר המשפטים. התיקון לחוק גם לא חל על מסמכים שנמסרו למשמרת על פי הסכם, או על חומר שחלה לגביו חובת שמירה לפי חוק אחר.

התקציר הרשמי, מאגר החקיקה הלאומי