הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון - הזכות לשוויון)

בהצעת חוק זו מוצע לעגן במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון, זכות הנחשבת ערך יסוד בכל חברה דמוקרטית ומהווה "נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693). כבר בהכרזה על הקמת המדינה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". מאז, עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב הן בפסיקת בתי המשפט והן בדברי חקיקה רבים, למשל בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, ובחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000. בפסיקת בית המשפט העליון זכתה הזכות לשוויון גם למעמד חוקתי כזכות הנגזרת מהזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הפגיעה בשוויון "קשורה בקשר הדוק לכבוד האדם כמבטא אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש פעולה וכיוצא בהם היבטים של כבוד האדם כזכות חוקתית" (בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל ואח' נ' הכנסת ואח', ניתן ביום י"ג באייר התשס"ו (11 במאי 2006)). ואולם, מעמדה המרכזי של הזכות לשוויון מצדיק את עיגונה גם במפורש, בנפרד מהזכות לכבוד האדם, כמקובל בחוקות ברחבי העולם, וזאת בלי שיהיה בכך כדי לגרוע מההגנה שכבר ניתנה לזכות לשוויון כנגזרת של כבוד האדם. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק היסוד את עקרון-העל שלפיו כל האזרחים שווים בפני החוק, ולצידו לקבוע איסור הפליה בשל הטעמים הנזכרים בהכרזה על הקמת המדינה – דת, גזע ומין, וכן טעמים נוספים אשר זכו להכרה בחוקים העוסקים בשוויון וכאלה שהיוו בסיס להפליה באופן היסטורי – נטייה מינית, מעמד אישי, ארץ מוצא, גיל ומוגבלות. יוזכר כי כמו יתר הזכויות המעוגנות בחוק היסוד, אין איסור מוחלט לפגוע בזכות לשוויון, אולם פגיעה כאמור יכולה להיעשות רק כפוף לתנאים המפורטים בפסקת ההגבלה (סעיף 8 לחוק היסוד). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת יעל רון בן משה (פ/453/24), על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת (פ/1713/24), על ידי חברת הכנסת רות וסרמן לנדה (פ/2095/24) ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2790/24). הצעת החוק זהה לפ/2095/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי