הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי פורמלי, התשפ"ג-2023

תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953, קובעות כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בהוראת מקצועות הליבה בהיקף של 75% בלבד מתכנית היסוד, ובהתאם – יתוקצבו לכל היותר בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה. תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשע"ח–2018, קובעות כי מוסדות פטור יתוקצבו בשיעור של 55% מתקן הבסיס למוסד רשמי, ויחויבו ללמד 55% מתכנית היסוד. בישיבות הקטנות ("מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים"), שהן למעשה מוסדות חינוך לבנים חרדיים בגילאי תיכון, לא מתקיימים לימודי חול כלל, והן מתוקצבות בשיעור של 60% מהתקציב למוסדות החינוך הממלכתי על פי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008. בפועל, גם תכנית היסוד הנלמדת במוסדות המוכש"רים והפטור, ובפרט במוסדות לבנים, בדרך כלל כמעט ואינה כוללת את לימודי הבסיס במקצועות החיוניים מתמטיקה ואנגלית. התקציב אשר נגרע ממוסדות חינוך אלו, נגרע למעשה מתלמידיהם, אשר אינם זוכים לרכוש את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות בכדי שיוכלו בבגרותם להשתלב בשוק התעסוקה ולקיים את עצמם בשני העשורים האחרונים קמו יוזמות מהשטח של חוגים ותכניות ללימודי מתמטיקה ואנגלית לציבור החרדי במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי, בניסיון לתת מענה לביקוש הקיים בשטח מצד ההורים. ואולם, מרבית היוזמות נחלו כישלון, בעיקר מסיבות כלכליות. המדינה משקיעה מאמצים וכספים רבים כדי להעניק לבוגרי החינוך החרדי את הכלים הדרושים להם להשתלבות בשוק התעסוקה, באמצעות תכניות להשלמת בגרויות, תכניות מותאמות באקדמיה וקורסים להכשרה מעשית, אך הניסיון מלמד כי היכולת לרכוש את מיומנויות הבסיס בגילאים בוגרים היא מוגבלת במידה רבה. כדי לקיים את מחויבותה של המדינה בהענקת הכלים החיוניים לתלמידי ישראל, אשר יידרשו להם לצורך השתלבותם בחברה כבוגרים, ובכדי למנוע פערים שאינם ניתנים לגישור, מוצע להעביר את הפער התקציבי בין מוסדות החינוך הרשמיים לאלה שאינם כאלה – ישירות לתלמידים. הכספים יועבר באמצעות שוברים שישמשו למימון תכניות ללימוד מיומנויות הבסיס במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי – חוגים, קורסים, קייטנות, שעורים פרטיים, תוכנות או ערכות למידה, ובלבד שאלה אושרו על ידי ועדה ייעודית במשרד החינוך – הוועדה להשלמת לימודי בסיס. הצעת חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה טור פז (פ/3862/24; פ/110/25). הצעת החוק זהה לפ/110/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי