הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - ייצוג הציבור באסיפה הבוחרת), התשפ"ג-2022

תפקידה של הרבנות הראשית לישראל הוא לתת שירותי דת יהודיים, להוות הגוף הממלכתי שמייצג את הדת היהודית ולאפשר קירוב בין מסורת ישראל לבין החברה הישראלית. כדי לממש את תפקידה, על הרבנות הראשית להיות מחוברת לכלל חלקי החברה הישראלית ולהיות מייצגת נאמנה שלה. במשך השנים, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה, שיוכלו לפסוק הלכה ברוח ממלכתית ולתת מענה הלכתי לאתגרי החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים, באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. אמון הציבור ברבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים, כאשר סקרים מלמדים כי כ–80% מהציבור היהודי בישראל איננו נותן בה את אמונו. בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבניים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית לישראל שמתווה את מדיניות הרבנות הראשית בסוגיות רבות הנוגעות לשירותי הדת היהודים. לפגיעה במעמד הרבנות הראשית יש קשר הדוק לאופן מינויים. במצב החוקי הקיים, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית, אינם מייצגים את כלל הציבור היהודי בישראל. האסיפה הבוחרת, שמטרתה להבטיח ייצוג של כלל הציבור, מורכבת בעיקר על ידי נציגים של הרבנות הראשית, כך שבפועל מדובר בגוף ציבורי שבוחר את עצמו על ידי נציגיו, בזמן שקולו של הציבור בהליך הבחירה קטן. נוסף על כך, בחוק הקיים אין שום מנגנון שמבטיח ייצוג משמעותי לנשים במסגרת האסיפה הבוחרת, ונציגי יישובי יהודי ושומרון אינם חלק מהאסיפה הבוחרת, כך שאין בה ייצוג למפעל ההתיישבות. משום כך, הצעת חוק זו מבקשת לתקן את חוק הרבנות הראשית, כך שהרכב החברים באסיפה הבוחרת ישקף בצורה הולמת את החברה הישראלית. בהמשך לכך, מוצע להרחיב את תנאי הכשירות להיבחר למועצת הרבנות הראשית, בכדי שזו תוכל לשקף טוב יותר את הציבור היהודי בישראל. כמו כן, על מנת למנוע מצב בו רב ראשי נבחר לתפקיד ונדרש לכהן כראש הערכאה השיפוטית של הדת היהודית, כנשיא בית הדין הרבני הגדול, כל זאת ללא תנאי כשירות בסיסיים, מוצע בהצעת החוק כי לחייב כי רק מי שכיהן או מכהן כדיין, או לפחות שיש לו כשירות לכהן כדיין, יוכל לשמש בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול, וכן לקבוע כי בכל מקרה – לפחות אחד מן הרבנים הראשיים שיבחרו יהיה חייב להיות כשיר לשמש בתפקיד זה. בנוסף, במצב הקיים היום מוסדרת משכורתם של הרבנים הראשיים במסגרת חוק הדיינים. עתה, משקיימת אפשרות שבה רב ראשי לא יכהן כלל כנשיא בית הדין הרבני הגדול, יש צורך בהסדרה מתאימה של משכורתם והתשלומים האחרים שישולמו להם בהיותם נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון. לפיכך מוצע, כמקובל בנושאי משרה בכירים, כי אלו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. בנוסף, מוצע לבטל את החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל, התשי"א–1950. ביטול חוק זה רלוונטי כיוון שכבר היום משכורתם של נשיא המדינה ושל חברי הממשלה קבועות לפי חוק–יסוד: נשיא המדינה וחוק–יסוד: הממשלה. כמו כן, הגמלאות מוסדרות גם הן בחקיקה רשאית – חוק גמלאות לנושאי– משרה ברשויות השלטון. לפיכך בחוק קביעת משכורת של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבניים הראשיים נותרו רק הרבנים הראשיים, ועם התיקון המוצע בחוק זה אשר יאפשר את קביעת משכורתם של הרבנים הראשיים על ידי הכנסת, יוותר חוק זה ללא תכלית חקיקתית. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה טור פז (פ/3235/24; הוסרה מסדר היום ביום כ"ט באדר א' התשפ"ב (2 במרס 2022)). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה טור פז (פ/3967/24). הצעת החוק זהה לפ/3967/24 וליפכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי