הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023

חוק שירותי הדת היהודיים התשל"א–1971, אינו מסדיר באופן מלא בחירת רב עיר או בחירת רבנים ככלל. אמנם, המחוקק הסמיך את שר הדתות להתקין תקנות לצורך בחירת רב של עיר, של יישוב או של מועצה מקומית, ומכוח הסמכה זו אכן הותקנו תקנות שונות לאורך השנים בעניין. אולם נושא חשוב ורגיש זה טרם הוסדר בחקיקה ראשית. בדומה לכך, לא הוסדר מעולם בחקיקה ראשית מעמדם של רבנים בהתיישבות הכוללים רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות, ואלה פעלו מכוח חוזרי מנכ"ל ללא כל עיגון חקיקתי. מצב זה יצר חוסר בהירות באשר למעמדם. מוצע בזאת להסדיר גם את מעמדם ואת אופן בחירתם בחקיקה ראשית. גם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עמד על הצורך בחקיקה ראשית של הנושא, במסגרת עתירות שונות (ראו למשל את דבריו של כב' המשנה לנשיאה דאז השופט חנן מלצר בבג"ץ 6051/08 בעניין ראש פינה). נראה ברור כי ראוי שנושא בחירת רב עיר בישראל יעוגן כהסדר ראשוני בחקיקה ראשית. יפים הדברים שבעתיים אף לעניין בחירת רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות שמעמדם לא הוסדר אפילו בתקנות. הצעת חוק זו מתבססת בעיקרה על המצב המשפטי הקיים כמעט ללא שינויים מהותיים, למעט התאמה של הליכי בחירת רבני עיר בהיבט שמירת זכויות הרבנים והליכי הבחירה שלהם, לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז–2007 (להלן – תקנות 2007), תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לבחירת רבנים בהתיישבות ורבני שכונות, והטמעת לקחים שהופקו במשך השנים. סעיף 1 לחוק המוצע מגדיר בין היתר את בעלי התפקידים הנוטלים חלק בבחירת הרבנים, את המקומות שבהם הרבנים נבחרים וכשירותם, ואת יתר ההגדרות הנצרכות לחוק זה. בהיעדר הגדרת שכונה בחוק, מוצע להסתמך על עבודות מטה שנעשו בעבר על ידי משרדי הממשלה להגדרת שכונה לעניין בחירת רב שכונה. מוצע לקבוע רף מינימום של 15,000 תושבים לשכונה, והאופן שבו ייקבעו גבולות השכונה יהיה בהתייעצות עם שר הפנים. סעיף 2 לחוק המוצע קובע כי הרבנים יהיו כפופים לרבנות הראשית, כי רבני יישובים יפעלו בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים בביצוע תפקידם וכי רבני השכונות יהיו כפופים לרב העיר. כפיפותם ההלכתית של הרבנים לרבנות הראשית נובעת מהצורך במדיניות הלכתית אחידה ברחבי מדינת ישראל ומשכך מוצע לקבוע כי הרבנות הראשית תהיה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל ההיבטים ההלכתיים הקשורים לתפקידם הרבני של רבנים. לעניין רבני שכונות, מטבע הדברים רב עיר הוא המרא דאתרא והסמכות ההלכתית העליונה בעירו. תפקידו של רב השכונה לסייע בידי רב העיר באספקת השירותים הרוחניים הנדרשים ולפיכך נדרש שאלו יסופקו בכפוף להנחיות רב העיר. לעניין רב יישוב, בהיותו רב מוגדר ליישוב הנבחר בעיקר על ידי ועד היישוב ומתפקידו לנהל את כלל צרכי הדת ביישוב לרבות מתן כשרות, הרי שמן הראוי שתינתן לו האפשרות להנהיג את בני היישוב לפי שיקול דעתו ההלכתי, ובהתייעצות עם הרב האזורי. סעיף 3 לחוק המוצע מסמיך את השר למנות בהסכמת הרבנים הראשיים נציב תלונות על רבנים, וזאת לצורך שיפור וייעול השירות לצרכני שירותי הדת. כמו כן, הסעיף מגדיר את סמכויות הנציב במסגרת תפקידו. פרק ג' לחוק המוצע מבקש להסדיר את בחירתם של רבנים ברשויות מקומיות ומבוסס בעיקרו על תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 (להלן – תקנות 2022), ותקנות 2007 שבהן הוסדר אופן בחירת רבני עיר, למעט שינויים והתאמות נדרשים בהתבסס על לקחים שהופקו במרוצת השנים והוטמעו בחוק זה. סעיף 4 לחוק המוצע קובע את שיטת הבחירות כנוסחו בתקנות 2022. סעיף 5 לחוק המוצע קובע חובה שבדין כי בכל רשות מקומית יכהן רב. מוצע לקבוע בחוק כי רב ברשות מקומית יכהן במשרה מלאה וזאת מבלי שבחירתו או היקף משרתו יושפעו ממצבה התקציבי של המועצה הדתית, בדומה לבעלי תפקידים ונבחרי ציבור אחרים. יחד עם זאת מוצע כי ברשות מקומית שמספר תושביה נמוך מ-10,000 תושבים, שלעיתים אינה זקוקה ואינה יכולה מטבע הדברים לממן רב במשרה מלאה, מוצע להותיר את ההחלטה על היקף המשרה בידי השר וראש הרשות. כמו כן ובהתבסס על תקנות 2007, בערים שמספר התושבים בהן עולה על 50,000 תושבים, יכול שיתמנו שני רבנים. עוד מוצע לקבוע כי בארבע הערים הגדולות, ירושלים, באר שבע, תל אביב וחיפה, תתקיים חובה שבדין למינוי שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, מאחר שהרכב האוכלוסייה בערים המרכזיות בישראל הוא מגוון וקיים צורך בשירותי דת עבור כלל העדות. סעיף 6 לחוק המוצע קובע את הכשירות הנדרשת כדי להיבחר לרב עיר על פי תקנות 2022. סעיף 7 לחוק המוצע קובע כי את התנאים לקבלת תעודת כשירות, וכי הרבנות הראשית לישראל בלבד מוסמכת להסמיך רבנים על פי תקנות 2007 ותקנות 2022. סעיף 8 לחוק המוצע קובע רשימה של מצבים שבהתקיימם יודיע השר על הצורך בבחירת רבני עיר. סעיף זה מבהיר כי קיימת חובה שבדין לבחור רב עיר, מאחר שבהיעדר חובה שבדין רשויות רבות נותרו משיקולים פוליטיים או בירוקרטיים כאלה ואחרים ללא רב, וזאת במשך שנים רבות. סעיף 9 לחוק המוצע קובע כי תוקם וועדה שתנהל את הבחירות ואת זהות חבריה לפי תקנות 2007. מוצע לקבוע כי לראשות הוועדה ימונה דיין מכהן או שיצא לגמלה, אשר ינהל את הוועדה. הצורך בכך נובע מכך שלדיין יש הבנה נרחבת בתחומי הרבנות, ואך טבעי שיופקד על ניהול הוועדה הבוחרת. סעיף 10 לחוק המוצע קובע את הרכב חברי האסיפה הבוחרת את רבני העיר ואת המספר החברים בה. בין חברי האסיפה הבוחרת יהיו כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם האוכלוסין, ראש המועצה הדתית ברשות המקומית או ממונה, ונציגי ציבור המייצגים ככל הניתן את הגופים והעדות וכלל המגזרים המעוניינים בשירותי הדת בעיר. מאחר שקיים צורך בייצוג דתי משמעותי בבחירת רבני עיר, וכי הנציגים הדתיים באסיפה הבוחרת יהיו רבנים ובעלי מומחיות מיוחדת בדבר התאמתו של רב לתפקיד, נקבע בעבר כי נציגי בתי הכנסת ישמשו חברים בה. שיטה זו יצרה סרבול בירוקרטי שהכביד מאד על הליכי הבחירות, נושא שאף בית המשפט העליון עמד עליו בפסקי דינו. לפיכך מוצע כי כלל חברי מועצת הרבנות הראשית ייכללו באסיפה הבוחרת את רב העיר, לצד מועצת העיר ויתר נציגי הציבור. סעיף 11 לחוק המוצע נועד להבטיח ייצוג ראוי לנשים באסיפה הבוחרת, וקובע כי לפחות מחצית מנציגי הציבור שממנה השר יהיו נשים. סעיף 12 לחוק המוצע מסדיר באילו מועדים ובאיזה אופן יתקיימו הבחירות, ואת אופן הפרסום על כך, בהתאם לתקנות 2007 ותקנות 2022. נוכח מציאות החיים המתקדמת, מוצע לבטל את הצורך בפרסום בעיתון ותחת זאת להותיר פרסום באמצעות המרשתת. סעיף 13 לחוק המוצע מבוסס על תקנות 2022 ומסדיר את הליך הצגת והגשת מועמדות לרב עיר ואת המועד להגשת מועמדות, כמו כן סעיף זה קובע מצבים שבהם לא תאושר מועמדות לרב עיר. סעיף 14 לחוק המוצע מסדיר את הליך ההצבעה לבחירת רבני עיר; את המניין החוקי בוועדה הבוחרת לשם קיום ההצבעה; ואת המניין הנדרש כדי להיבחר; והכול על פי תקנות 2022. סעיף 15 לחוק המוצע מסדיר את כהונתם של הרבנים ברשויות מקומיות שאוחדו עם רשויות מקומיות אחרות וקובע כי במצב כזה ימשיכו לכהן הרבנים המכהנים, כל רב בתחום סמכותו ערב האיחוד. כמו כן, מוצע לקבוע כי רב של רשות מקומית, אשר כתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות מעמדה המשפטי של הרשות שבה הוא מכהן הפך לוועד מקומי, יהיה במעמד של רב עיר. סעיף זה הוא על פי תקנות 2022 ותקנות 2007, בכפוף להתאמות על בסיס לקחים שהופקו במשך השנים. פרקים ד ו-ה לחוק המוצע מבקש להסדיר את מעמדם של רבני התיישבות הכוללים רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות, שעד היום פעלו מכוח חוזרי מנכ"ל. פרקים אלו מבוססים בעיקרם על ההוראות בעניין רבני ערים ועל בסיס חוזר מנכ"ל שפורסם לראשונה בשנת 2014 ועוגן לאחרונה בחוזר מנכ"ל פ"ב/1 שפורסם ביום 25.01.22 (להלן – חוזר מנכ"ל 2022) בתוספת התאמות נדרשות. סעיף 16 לחוק המוצע קובע כי רבני יישובים ורבנים אזוריים ייבחרו באמצעות ועדה בוחרת ואת הרכב החברים בכל ועדה. זהותם של חברי הוועדה מבוססת על חוזר מנכ"ל 2022 שבמסגרתו הוסדר הליך בחירתם של רבני יישוב ורבני אזוריים. סעיף 17 לחוק המוצע בדומה לסעיף 6 לעיל, מסדיר את כשירות הרבנים להיבחר כרבניי יישוב וכרבנים אזוריים ולקבוע כי הרבנות הראשית לישראל היא המוסמכת הבלעדית להסמיך רבנים כמפורט בחוק. מוצע לקבוע בסעיף זה כי מי שיש לו כשירות לכהן כרב יישוב וכיהן בתפקיד רב יישוב במשך שבע שנים ויותר, כשיר לכהן כרב אזורי. סעיף 18 לחוק המוצע בדומה לסעיף 8 שעוסק ברבני ערים, קובע את המצבים שבהם השר יודיע על הצורך בבחירת רבנים ליישוב ולמועצה אזורית. מוצע לקבוע בסעיף גם זה כי היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים-וחמישה אחוזי משרה, והחל מהיקף משרה זה יהיה זכאי לשכר מלא. סעיף 19 לחוק המוצע נועד להבטיח ייצוג נשים בוועדה הבוחרת, וקובע כי לפחות רבע מבין חברי הוועדה יהיו נשים. סעיף 20 לחוק המוצע מסדיר באילו מועדים ובאיזה אופן יתקיימו הבחירות לרבנים ביישובים ובמועצות אזוריות ואת אופן הפרסום על כך. סעיף 21 לחוק המוצע מסדיר את ההליך, את המועד להגשת מועמדות ואת אופן הפרסום על כך. כמו כן סעיף זה קובע מצבים שבהם לא תאושר מועמדות לרב בדומה לסעיף 13 לעיל. סעיף 22 לחוק המוצע מסדיר את הליך ההצבעה לבחירת רבנים ליישוב ולמועצות אזוריות, המניין החוקי בוועדה הבוחרת לשם קיום ההצבעה, והמניין הנדרש כדי להיבחר. פרק ה לחוק המוצע מסדיר את הליך הבחירה לרב שכונה. עד עתה מעמדם ואופן בחירתם של רבני שכונות טרם הוסדר בצורה מסודרת, בחקיקה או בתקנות, למעט בחוזר מנכ"ל שפורסם עוד בשנת 1987. מאחר שחוזרי המנכ"ל בעניין לא עודכנו מזה שנים, נעשתה התאמה ביחס לבחירת רבנים בהתיישבות. מוצע לקבוע כי רבני הערים ייטלו חלק פעיל בבחירת רבני השכונות בערים שבהן הם מכהנים, הכפופים למרותם ההלכתית, וממילא לא ימונה רב שכונה במקום שלא מכהן רב עיר. סעיף 23 לחוק המוצע קובע כי רבני שכונות ייבחרו באמצעות ועדה בוחרת בדומה לסעיף 16 לעיל העוסק בבחירת רבנים ליישוב ולמועצות אזוריות, ואת הרכב חברי הוועדה. סעיף 24 לחוק המוצע בדומה לסעיפים 6 ו-17 לעיל, מסדיר את כשירות הרבנים להיבחר כרבני שכונה ולקבוע כי הרבנות הראשית לישראל היא המוסמכת הבלעדית להסמיך רבנים כמפורט בחוק. סעיף 25 לחוק המוצע קובע כי ברשויות מקומיות שהיקף אוכלוסייתן עולה על 50,000 איש השר רשאי להודיע כי ימונה רב לשכונה אחת או יותר. סעיף 26 לחוק המוצע נועד להבטיח ייצוג של נשים בוועדה הבוחרת וקובע כי לפחות רבע מבין החברים יהיו נשים. סעיף 27 לחוק המוצע מסדיר באילו מועדים ובאיזה אופן יתקיימו הבחירות לרבני שכונה ואת אופן הפרסום על כך. סעיף 28 לחוק המוצע מסדיר את ההליך ואת המועד להגשת מועמדות לרב שכונה ואת אופן הפרסום על כך, כמו כן סעיף זה קובע מצבים בהם לא תאושר מועמדות לרב בדומה לסעיף 13 לעיל. סעיף 29 לחוק המוצע מסדיר את הליך ההצבעה לבחירת רבני שכונות, המניין החוקי בוועדה הבוחרת לשם קיום ההצבעה, והמניין הנדרש כדי להיבחר. סעיף 30 לחוק המוצע מסדיר את סוגיית העיסוק הנוסף עבור רבנים, וקובע כי רב המועסק במשרה מלאה לא יוכל לעסוק בכל עיסוק נוסף למעט בהתנדבות וללא תמורה. עוד מוצע בסעיף זה לאפשר עיסוק נוסף לרב שכפוף לתנאים, ובלבד שנושא העיסוק הנוסף נבחן ואינו פוגע בתפקידו כרב, והשר ומועצת הרבנות הראשית התייעצו עם ראש הרשות המקומית ואישרו עיסוק כאמור. סעיף 31 לחוק המוצע קובע את משך כהונתם של הרבנים. בסעיף קטן (ב) נמנים מספר מצבים בהם תיפסק כהונתו של רב בדומה לתקנות 2022 ותקנות 2007. עוד מוצע לקבוע בסעיף זה גיל אחיד לסיום כהונת הרבנים וכי רב שמונה לפי חוק זה יסיים את כהונתו בהגיעו לגיל 75 ללא אפשרות להארכה. סעיף 32 לחוק המוצע מבהיר כי ניתן לקיים בחירות לכהונת רב גם בתקופת בחירות. לאורך השנים ועקב ריבוי מערכות בחירות הן ברשויות המקומיות הן לכנסת, שותקו הליכי בחירות הרבנים גם כשלא הייתה לכך הצדקה ועקב פרשנות משפטית מחמירה ונעדרת בסיס חוקי. משכך, מוצע להבהיר כי ניתן לקיים בחירות לכהונת רב גם בתקופות אלה. עם זאת, קיים בסיס לטענה כי אין זה ראוי לבחור רב על ידי גורמים המכהנים מדין רציפות, ולכן מוצע כי יש להימנע מקיום בחירות בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק יסוד הממשלה, או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה המקומית ולוועד יישוב, ועד לכינון המועצה או הוועד בהתאמה, אלא אם כן מועצת הרבנות הראשית החליטה כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור. בכך יתקיים איזון נכון בין הצורך של תושבי הרשות ברב, לבין הצורך באחריותיות הגורמים הבוחרים. סעיף 33 לחוק המוצע מאפשר לשר למנות בעצמו את חברי האסיפה הבוחרת, חברי ועדת הבחירות או את חברי הוועדה הבוחרת אם אלה לא מונו בתוך 30 ימים מעת שהשר הודיע על כך למי שמוסמך לבחור אותם על פי חוק, והכול בהתאם לנוסח תקנות 2022 ותקנות 2007. סעיף 34 לחוק המוצע מבקש לבטל את תקנות 2022. סעיף 35 לחוק המוצע מחיל את חוק זה גם על בחירת רבנים באזור יהודה ושומרון. סעיף 36 לחוק המוצע מתקן את חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–2002, בהתאם לאמור בחוק זה. סעיף 37 לחוק המוצע קובע הוראת מעבר לעניין סיום כהונתם של רבנים שנבחרו טרם כניסתו של חוק זה, הוראה זו נועדה לשמור את זכויותיהם של רבנים כך שאלה יישמרו לפי התקנות שלפיהן נבחרו. כמו כן, מוצע לחדד את האמור בתקנות 2007 ולקבוע במפורש כי רב עיר שהעתיק את כהונתו ונבחר לכהן בעיר אחרת ייחשב רב עיר לפי התקנות שעל פיהן נבחר לראשונה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי