הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג-2023

"....ולא נתיימר להוריק אל דף נייר את עוצמת תחושות הכאב והיגון שהעבירו בני המשפחות...מיום האירוע הם עצמם פסקו לחיות. הם הזכירו את הסופיות שבמוות, את הידיעה שתלווה אותם בשארית חייהם כי יקירם לא יהיה עוד איתם, לא יגדל, לא יתפתח ולא יקים משפחה.....מלחמה לנו בשרשרת המוות, כמלחמתו של ישראל בעמלק, מלחמת חומרה ללא פשרות. ובזירה המשפטית, גם על בית המשפט לעשות כמיטבו כדי לשבור את השרשרת, כל חוליה וחוליה בה...." (ת"פ 189-03 מד"י נ' מוניר). עם ריבוי שחרורים של פעילי טרור מהכלא, בין אם כתוצאה מריצוי עונשם או כתוצאה מעסקאות ומחוות שונות כלפי הרשות הפלסטינית, אנו רואים שחרור של פעילי טרור, חלקם עם תעודות זהות כחולות, שחוזרים ליישוביהם השוכנים בקרבה לישובים של המשפחות שבהם פגעו, ואף בישובים או בערים עצמם ממש, וקיים סיכוי רב שמשפחת הקורבן או חלל האיבה תפגוש את פעיל הטרור בכל פינה במרחב הציבורי. גם מבלי להתייחס להערכת מסוכנותו של פעיל הטרור המשוחרר, ובוודאי לאור הנטייה לרצידיביזם של פעילי הטרור, בין אם שוחררו באופן רגיל או בעסקה, יש להתחשב בנזק הנפשי שפעיל הטרור עלול לגרום לנפגע האיבה ולשאר הציבור. גם ללא הערכת מסוכנות חייבים לקחת בחשבון מפגש אקראי בקניון במסעדה או סתם ברחוב בין פעיל טרור למשפחה בה פגע, כאשר כעת הוא מתהלך חופשי כאחד האדם, אולי עם משפחתו וילדיו וזאת כאשר נפגעי האיבה, האנשים שעולמם חרב עליהם באחת, נאלצים להסתגר בדלת האמות של ביתם כדי להימנע מטראומה קשה שתיגרם עקב פגישה עם מי שרצח את יקירם. מטרות חוק זה דומות מאד למטרותיו של "חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, אלא שבנסיבות הטרור הקיים, הסכנה של פעיל טרור משוחרר, היא גם נזק נפשי ממשי שיכול להיגרם אך גם סכנה לחיים עצמם. חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה מאפשר לנפגע העבירה או לנציג המדינה לפעול באופן אקטיבי להרחקת אדם שהורשע בעבירת מין מסביבת המגורים או מסביבת העבודה של נפגע העבירה באמצעות הגשת בקשה למתן צו בהתאם לחוק. אפשרות זו נובעת מההבנה שהיתקלות יומיומית עלולה לגרום לנזק חמור לנפגע העבירה, המתווסף על הנזק והפגיעה שנגרמו לו מעצם העבירה. מתן צו לפי הצעת חוק זו אינה מותנית בהערכת המסוכנות של פעיל הטרור, כלומר, החוק מאפשר לבית-המשפט להורות על הטלת מגבלות על כל פעיל טרור שביצע את עבירת הטרור בהיותו בגיר והורשע בה, אם סבר כי ייגרם נזק נפשי לקורבן העבירה כאשר פעיל הטרור יתגורר בקרבת מגוריו או יעבוד בקרבת מקום עבודתו או במקום לימודיו. להלן מספר דוגמאות מייצגות שעלולות להגיע לכדי מפגש אקראי בין פעיל טרור לנפגעי פעולות איבה: המחבל כרים יונס ערבי ישראלי מעארה רצח יחד עם בן דודו מאהר יונס את החייל אבי ברומברג מזיכרון יעקב בשנת 1980. הנשיא פרס קצב את עונשו ל-40 שנה והוא השתחרר בחודש ינואר 2023. אם יחזור לביתו בעארה, יגור המחבל כ-20 ק"מ ממשפחתו של החייל שרצח. וליד דקה חטף ורצח ב-1984 את החייל משה תמם, הנשיא פרס קצב את עונשו ל-35 עד 37 שנה והוא עתיד להשתחרר ב-2023. וליד דקה חי לפני מאסרו בבאקה אל גרבייה, משפחתו של משה תמם גרה בחבצלת השרון ובנתניה. אחד מחברי החוליה שהשתתף בחטיפה וברצח, רושדי אבו מוך, השתחרר באפריל 2021 וחזר לגור בביתו בבאקה אל גרבייה, בסמיכות למשפחתו של החייל הנרצח משה תמם. שריף חסן אבו דחילה רצח את אבי אושר ב-1991 ושוחרר ב-2013 במחוות קרי/אובמה. הרוצח היה פועל פלסטיני שעבד אצל אבי אושר הי"ד במטע התמרים. עם שחרורו חזר לגור בכפר ג'יפטליק סמוך למושב בקעות שבו גרה משפחת אושר, במענק השחרור שקיבל מהרשות הפלסטינית קנה טרקטור חדש והוא עובר בין חקלאי האזור ומציע את שירותיו. המחבל מוניר רג'בי, תושב ישראל שהתגורר בחיפה חבר לחוליית חמאס מחברון כדי לסייע ולבצע פיגוע בחיפה שבו נרצחו 17 אזרחים, תשעה מהם ילדים, תלמידי בית ספר. הוא נדון בשנת 2003 למאסר עולם (שמשמעותו המעשית 20 שנה) ועומד להשתחרר מהכלא בשנת 2023. אחיו, שהיה קטין ב-2003, נשפט על חלקו לשמונה שנים וחזר וגר ועובד בחיפה בסמיכות לקרבנות הפיגוע. באיזונים שיש לבצע בין הקושי שייגרם לפעיל הטרור המשוחרר, לבין תחושות הכאב הרב, הלב הדומע, היגון, הצער העצום באובדן בן משפחה, תחושות אשר ילוו את משפחות נפגעות פעולות טרור לעולמי עולמים, ולבין החשש להעצמת הכאב הנפשי הכרוך בחזרתו של פעיל הטרור לאזור המגורים של בני המשפחות, הרי יש לעשות את המינימום שנותר בחיבוק בני המשפחות, ולבכר את הרחקת פעיל הטרור מבני המשפחות. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת לימור סון הר מלך (פ/2852/25). הצעת החוק זהה לפ/2852/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי