הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

לפי "דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל", שפורסם בדצמבר 2021 על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, כ-625 אלף עסקים פועלים כיום בישראל, כאשר 99.6% מסך עסקים אלה הם עסקים קטנים ובינוניים. רבים מהעסקים הללו נמצאים במצוקת אשראי שאינה מאפשרת להם להמשיך להתפתח ולעיתים אף גוזרת עליהם התמוטטות כלכלית, גם במקרים של מאזן חיובי. עסקים רבים אחרים אינם צולחים את שלבי ההקמה בשל העדר נגישות לאשראי, ובכך המשק הישראלי מחמיץ את תרומתם הפוטנציאלית. לבעיית האשראי של עסקים כאמור, וכן של ארגונים ללא כוונת רווח, אין כיום פתרון ראוי במערכת הפיננסית. לצד אלו ישנם מאות אלפי משקי בית בישראל המודרים משוק האשראי בשל מצב כלכלי דחוק. בנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות אשראי חוץ-בנקאי מסרבים לתת להם אשראי, או לחלופין, מציעים להם אשראי בריביות נשך. כיום, המענה הקיים לבעיות אלה הוא באמצעות ארגון ללא כוונת רווח הפועל תחת רישיון למתן אשראי. עם זאת, תחת רישיון למתן אשראי אין אפשרות לספק מגוון רחב של שירותים פיננסיים, ובראשם קבלת פיקדונות אשר יאפשרו לנותן האשראי לגייס הון בהיקף הנדרש לפעילותו. הצעת חוק זו מבקשת להסדיר את מעמדם של גופי פיקדון ואשראי חברתי ובנקים חברתיים, הפועלים ללא מטרת רווח לשם הכלתם בשוק האשראי, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולספק מגוון שירותים פיננסיים אשר כיום ניתנים רק על ידי המערכת הפיננסית המסחרית. לפיכך, מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, כך שיאפשר פעילות של גוף פיקדון ואשראי חברתי. גוף פיקדון ואשראי חברתי יוגדר כגוף שמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אשר בין מטרותיו מתן אשראי ליחידים ולמשקי בית שהכנסתם נטו לנפש נמצאת בעשירונים 1-5 לפי השנתון הסטטיסטי לישראל, לוח "הכנסה פנויה והכנסה מותאמת, לפי עשירונים של משקי בית (לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית)" שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעסקים קטנים ובינוניים ולגופים ללא כוונת רווח וכן קבלת פיקדונות חברתיים שישמשו כמקור לאשראי האמור. מוצע להשוות את תחומי פעילותו ואת חובותיו של גוף פיקדון ואשראי חברתי לאלו המותרים לאגודת פיקדון ואשראי עבור חבריה, וכן להגביל את גובה הפיקדון שיותר לו לקבל מיחיד לסכום של 100 אלף שקלים חדשים, כדי לגדר את הסיכון האפשרי של כספי הציבור. כמו כן, מוצע לקבוע כי גוף פיקדון ואשראי חברתי שהיקף הפיקדונות שבידיו, עולה על היקף פעילות בנקאית יידרש לקבל רישיון בנק חברתי, ואולם גוף יהא רשאי לפנות לקבל רישיון בנק חברתי גם בהיקף פעילות נמוך יותר, לפי בחירתו. מוצע כי גוף פיקדון ואשראי חברתי שסך הפעילות שלו הגיע להיקף פעילות בנקאית, שלא בדרך של רכישה או מיזוג, יוכל להמשיך ולתת שירותים כגוף אשראי ופיקדון חברתי אם הגיש בקשה לרישיון מהמפקח על הבנקים וכל עוד המפקח על הבנקים לא נתן החלטה בבקשה כאמור, ובלבד שהיקף פעילותו לא עולה על 120% מהיקף פעילות בנקאי. נוסף על כך, מוצע לקבוע את תחומי פעולתו של בנק חברתי, ולהסמיך את נגיד בנק ישראל לתת רישיון בנק חברתי. לפי המוצע, הפיקוח על בנק חברתי יהיה בהתאם לחוקי הבנקאות, בכפוף להוראות שייקבעו ביחס לבנק חברתי. מוצע להסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע בתקנות הוראות לעניין התאמת התקנות שנקבעו לפי חוקי הבנקאות לייחודיות של בנק חברתי ללא מטרת רווח, ובכלל זה התאמות לעניין חובות דיווח, בקרות, יחסי הון, דרישות נזילות וממשל תאגידי של בנק חברתי. בנוסף, מוצע לתקן את פקודת הבנקאות, 1941, כך שבנק חברתי יהא רשאי לשאת את המילה "בנק" כחלק משמו, וכן מוצע להורות למפקח על הבנקים לפרסם הוראות ניהול בנקאי תקין לבנק חברתי, שיתאימו את הוראות הניהול הבנקאי התקין שחלות על כלל הבנקים בנושאים שנוגעים לאשכול התאגידי אליו משתייך הבנק, לחובות דיווח, בקרות, יחסי הון, דרישות נזילות, ממשל תאגידי, שירות ללקוח, טכנולוגיות ושקיפות. עוד מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, כך שיובהר בו כי גוף פיקדון ואשראי חברתי ובנק חברתי אינם נכללים בהגדרת "מוסד כספי". מוצע לקבוע כי ההפרש השלילי שבין הריבית שנצברת על פיקדון בבנק חברתי או בגוף פיקדון ואשראי חברתי, לבין ריבית הפריים שקובע בנק ישראל, ייחשב תרומה למוסד ציבורי לעניין זיכוי במס הכנסה. בנוסף, מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה יהיה שישה חודשים מיום פרסומו. לפי המוצע, תקנות ראשונות והוראות ניהול בנקאי תקין יפורסמו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ולדימיר בליאק (פ/4060/24). הצעת החוק זהה לפ/4060/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי