הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג-2022

בשנים האחרונות ישנה מגמת ירידה במספר הזוגות היהודיים הנישאים ברבנות. חלקם מנועים מלהינשא מכיוון שהרבנות מערערת על יהדותם או מגדירה אותם כ"פסולי חיתון" מסיבות שונות, וחלקם בוחרים שלא להינשא ברבנות על רקע חוסר הזדהותם עם הממסד הדתי בישראל. לאחרונה ישנם אף יותר ויותר זוגות דתיים ומסורתיים שבוחרים להינשא כהלכה מחוץ למוסד הרבנות. מגמות אלו מלמדות על הפגיעה שיוצר המצב החוקי הקיים בכל הנוגע לחופש הבחירה עבור זוגות המבקשים לקשור יחד את חייהם הזוגיים ויוצרות מציאות של ריבוי "ידועים בציבור", שאינם רשומים כנשואים כדין. לצד זאת, זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מחייבת משנה זהירות ודאגה לערכים יהודיים והלכתיים. ראשית, יש לוודא כי קיים מערך נישואין וגירושין שפועל על פי דין תורה, שיסייע לזוגות שמבקשים להינשא או להתיר את נישואיהם על פי ההלכה היהודית. שנית, על המדינה לפעול למניעת מקרים של סרבנות גט, סחטנות ושימוש לרעה בהלכה היהודית בכדי לכבול אישה או איש לזוגיות בניגוד לרצונם. על כן, מטרתו של חוק זה לאפשר חופש ובחירה בנישואין מחד, אך מבלי לפגוע בצביונה היהודי של מדינת ישראל מאידך. הצעה זו כוללת שמירה על מסלולי הנישואין של העדות הדתיות הקיימות, ובתוכם נישואין על ידי הרבנות הראשית, יצירת מסלול נישואין אזרחי למעוניינים בכך, ומתן אפשרות להוספת מסלולים דתיים ואחרים מקבילים, שייתנו מענה לציבור שאינו יכול או רוצה להינשא במסגרת עדה דתית קיימת. בעת רישום לנישואין יוכלו בני הזוג לבחור להינשא על ידי כל אדם שמחזיק רישיון לעריכת נישואין והם יידרשו להצהיר מראש על ערכאת הגירושין שתתיר את נישואיהם במידה וירצו להתגרש (בית דין דתי, בית המשפט או בורר גירושין בעל רישיון)). באופן זה יוכל כל זוג להינשא כפי שירצה, ולהתיר את הנישואין באופן שנקבע על ידם מראש. יחד עם זאת, במידה והצדדים נישאו על פי הדין הדתי, אזי יוכלו לפנות לבית הדין להתרת נישואיהם. כמו כן, מוצע כי שימוש בדין הדתי לרעה למניעת התרת הנישואין (סרבנות גט) יחשב כעוולה אזרחית. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/535/23; פ/396/24). הצעת החוק זהה לפ/396/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי