הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג-2023

אוכלוסיית זכאי הדיור הציבורי היא מהאוכלוסיות המוחלשות בישראל. לאור הזינוק במחירי הדיור בארץ, הפער בין אוכלוסייה זו ליתר החברה אף הולך ומתרחב. חוק הדיור הציבורי זכויות רכישה (התשנ"ט–1998) היה מהלך היסטורי של צדק חברתי שאפשר לדיירים זכאים לרכוש את דירותיהם מהמדינה בהנחות משמעותיות ביותר ולהפוך ממחוסרי דיור לבעלי דירה במחירים ברי-השגה. בין השנים 1999-2011 נמכרו לזכאים כ-34,000 דירות במבצעי מכר והכניסו למדינה מעל 2.5 מיליארד שקלים חדשים. לצורך מימוש ההטבה לרכישת הדירה במחיר בר-השגה הוקצבה לזכאים תקופת זמן, אשר הסתיימה בתאריך 14.2.23. רבים מהזכאים שהם משפחות עובדות, רובן מהפריפריה בעשירונים 3-6, אשר מתמודדות עם קשיי הקיום היומיומיים ואינן מודעות לכך שחלון ההזדמנויות שיכול לשנות את חייהן לטובה נסגר והותיר אותן, בסבירות גבוהה, מחוסרות דיור לנצח. על מנת למנוע החמצה היסטורית שתפגע בחלשים בחברה, מוצע בהצעת חוק זו להאריך את תוקף אפשרות רכישת הדירה ב3 שנים נוספות. נוסף על כך, ועל מנת להימנע מתופעת "המעאכרים" אשר מנצלים באופן ציני את מצבן של האוכלוסיות החלשות ביותר כדי להרוויח על חשבון המדינה, מוצע להאריך את זמן המגורים בדירה מחמש שנים לעשר שנים וכן להוסיף סייג לקבלת המענק לרכישת הדירה לפיו לא ניתן יהיה למכור או להשכיר את הדירה במשך 10 שנים מיום הקניה. החוק במתכונתו החדשה יעשה צדק עם אוכלוסיית זכאי הדיור הציבורי ויאפשר לה לצאת ממעגל העוני תוך שמירת אינטרס המדינה לסייע רק לזקוקים לכך.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי