הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

תוכנית היסוד המחייבת כיום במערכת החינוך הממלכתית ובאופן חלקי גם במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, המכונה "לימודי ליבה", נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל, לתכנים לימודיים בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסלי. תכנים אלה הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד את הזרמים השונים בחברה הישראלית אשר יוצר מכנה משותף בין תלמידי הזרמים השונים ברמת התוכן וכן ברמה המושגית והערכית ובכישורי החשיבה והלמידה. לימודי הליבה נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת, להיות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם ומגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין חלקי החברה השונים; השנייה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודדות עם החיים המודרניים, להשתלבות בשוק התעסוקה ולמימוש הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמאותו, הן בילדותו והן בבגרותו. לפיכך, מוצע לחייב כל מוסד חינוך, כולל מוסדות לא רשמיים ובעלי מעמד שונה, ללמד את תכנית הליבה ולהיות נתונים לפיקוח משרד החינוך כתנאי לקבלת תקציב מהמדינה. בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, שעניינו מוסדות חינוך מוכרים, ולהבהיר שרק מוסדות חינוך הנתונים לפיקוח משרד החינוך ומלמדים לימודי ליבה באופן מלא, בהתאם להוראות המנהל הכללי של משרד החינוך, יהיו זכאים לתקצוב מאת המדינה. בהתאמה, מוצעים תיקונים בסעיפים 5 ו-10א לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, שמטרתם לקבוע את התנאים האמורים גם ביחס למוסדות בעלי מעמד "פטור" ובסעיף 5 לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, לעניין החלתם על מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי