הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022

במדינות רבות בעולם מקובל כי אזרח המדינה זכאי לקבל דרכון עם קבלת האזרחות של אותה מדינה. ואולם, אחרי תיקון החוק ב–2017 שאסר על שר הפנים לסרב לבקשת עולה לקבל דרכון ישראלי רק בשל כך שטרם השתקע בישראל, נאלצת מדינת ישראל להתמודד עם תופעה חדשה וייחודית שאפשרה להרבה עולים חדשים לחזור חזרה למדינת מוצאם כמה ימים אחרי עלייתם לארץ, מצוידים בדרכון ישראלי על כל ההשלכות הנלוות לכך. לאורך כל שנות קיומה מדינת ישראל, כמדינה קולטת עלייה, היא נאלצת להתמודד עם בעיות הנובעות מקליטת העולים. כך למשל, רבים המקרים בהם משפחות עולים מגיעות ארצה ללא ידיעת השפה העברית וללא הכרה בגינוני החברה הרב תרבותית המייחדת את מדינת ישראל, דברים שנקנים אחרי תקופת הקליטה בישראל הדורשת מהעולה מאמצים כבירים עד שהופך להיות אדם בעל חשיבה שונה ממה שהיה רגיל להיות בארץ מוצאו. כחלק מתהליך הקליטה, על המדינה הקולטת לעזור לעולים המבקשים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם אשר נשארו בחוץ לארץ. ואולם, בעידן המודרני עם התפתחות הטכנולוגיה בכלל ואמצעי תקשורת בין אנשים בפרט, במיוחד אחרי תקופת מגפת הקורונה שעיצבה מחדש את נורמות התקשורת בעולם, ניתן לשמור על קשר עם המשפחה הנשארת בחוץ לארץ ללא צורך לנסוע חזרה לארץ המוצא ללא מגבלות על ידי הצטיידות בדרכון ישראלי, וזאת בתקופת הקליטה בישראל. מוצע כי שר הפנים יוכל שלא להיענות בחיוב לבקשת עולה לקבל דרכון רק בשל כך שטרם השתקע בישראל, דהיינו ביטול התיקון לחוק שאושר בשנת 2017. אי–מתן דרכון לעולים עם קבלת אזרחותם תקשה באופן משמעותי על התנהלותם ביציאותיהם לחוץ לארץ מצד אחד, אבל תאפשר למדינת ישראל לבדוק את כוונתם האמיתית של העולים החדשים להשתקע בישראל ולהתחיל תהליך קליטה משמעותי ואמיתי לאורך זמן. יש לציין, כי ההסדר המוצע לא יפגע בהסדר הקיים לגבי מתן דרכון לספורטאים ביציאותיהם לייצג את מדינת ישראל בחוץ לארץ (אימונים ותחרויות ספורט). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (פ/291/24). הצעת החוק זהה לפ/291/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי