הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג-2022

בחוק שמירת הסביבה החופית, שאושר בשנת 2004, עוגנו על ידי המחוקק עקרונות ההגנה על הסביבה החופית, אוצרות הטבע והמורשת בה, וכן החובה למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה באלה. ואולם, החוק קבע כי עקרונותיו יחולו רק על תוכניות חדשות שאושרו לאחר תחילת החוק, ולא יחולו על תוכניות שאושרו ערב תחילתו. כל תוכנית שאושרה, עומדת בתוקפה עד שתשונה על ידי תוכנית חדשה ממנה. בסביבה החופית, התוצאה היא כי קיימות תוכניות ישנות שניתן להוציא מכוחן היתרים והן אינן תואמות את הוראות חוק הסביבה החופית, כך שמימושן מותר בהתאם למצב המשפטי הקיים אולם פגיעתן הצפויה בחוף – רבה. עניין זה צוין במפורש אף בדוח מבקר המדינה לעניין השמירה על החופים מיום 8 במאי 2013: "לעיתים תוכניות אינן תואמות לצרכים החדשים ולראיה התכנונית החדשה, משום שמאז הכנתן חלו שינויים חקיקתיים והתגבשו תובנות חדשות. הדברים נוגעים גם לפיתוח רצועת החוף בישראל, שכן בשנים האחרונות חלו שינויים במדיניות הפיתוח ובחקיקה בנושא, ששיקפו את הרצון להגן על הסביבה החופית". לאור זאת הציע המבקר להקים מנגנון תכנוני של בחינה מחדש של תוכניות: "על מוסדות התכנון לקבוע אמות מידה מפורשות בנוגע למשך תקפותה של תוכנית מאושרת, וכמו כן עליהם לקבוע אם יש צורך מדי פעם בפעם לחזור ולבחון את מידת תקפותה של תוכנית שגובשה לפני שנים, לנוכח השינויים שחלו מאז נקבעה." אין חולק כי אחד האזורים שבהם יש חשיבות מכרעת לבחינה מחדש של תוכניות ישנות הוא רצועת החוף הצרה של מדינת ישראל. כבר כיום רצועת החוף הזמינה לציבור עומדת על 1.5 ס"מ חוף לתושב, ולנוכח הכפלת גידול האוכלוסייה בתוך 30 שנים, צפויה להצטמצם כבמחצית ל–0.8 ס"מ חוף לתושב. מכאן שבאזורים הסמוכים לחוף, שבהם הציבור מבלה, ושחשיבות ההגנה עליהם תלך ותגדל ככל שתגדל הצפיפות במדינת ישראל, חיוני במיוחד להבטיח כי המצב התכנוני יתאם את האינטרס הציבורי – רצועת החוף תישמר זמינה ככל הניתן לטובת הכלל ולטובת הסביבה. לשם כך, מוצע לקבוע תקופה שייעשה בה מאמץ מרוכז לבחינת כלל התוכניות הקיימות שאושרו בסביבה החופית לפני כניסת חוק שמירת הסביבה החופית לתוקף, והתאמתן לעקרונות חוק שמירת הסביבה החופית והתוכניות הארציות והמחוזיות הקיימות. מוצע כי הוועדות המחוזיות ירכזו את כל התוכניות הישנות הקיימות בתחומן ויעבירו אותן לבחינת הוועדה לשמירת הסביבה החופית. היות וכמות תוכניות אלו היא מוגבלת, ניתן להסתפק לצורך כך בהוראת שעה, תוך קביעת זמנים לאיסוף התוכניות הללו על ידי ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות (חצי שנה) וקבלת החלטה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית בנוגע אליהן (שנתיים). לאחר מכן, ניתן יהיה להמשיך בביצוע אותן תוכניות ישנות שהוועדה מצאה כי אינן דורשות התאמה, ואילו לגבי התוכניות שלגביהן נמצא כי נדרשת התאמה, הרי שזו תבוצע באמצעות הגשת תוכניות חדשות לאותם אזורים, שיגבילו את הבנייה שתוכננה באזורי החוף. כדי לא לפגוע במידה העולה על הנדרש במי שהתוכנית החדשה תפגע בזכויות שניתנו לו במסגרת התוכניות הישנות, מוצע לאפשר לקבוע במסגרת התוכנית החדשה, תוכנית לניוד זכויות – שתאפשר מתן זכויות במגרש אחר במחוז, חלף הזכויות שנפגעו – במגרש אחר הנמצא בבעלותו של מי שנפגע, או במגרש המצוי בקרקע שהיא מקרקעי ישראל. חוות דעת שמאית תבטיח שלבעלי הזכויות יינתנו זכויות שוות ערך כלכלי במקום אחר, וכך הם לא ייפגעו, בעוד שכלל הציבור ייצא נשכר. הצעת החוק נוסחה בסיוע המחלקה המשפטית של עמותת "אדם טבע ודין". הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/715/19) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2165/19; 150/19; 1089/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/536/20; פ/4558/20), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3422/20), על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/4610/20) ועל ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/26/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת סתיו שפיר וקבוצת חברי הכנסת (פ/356/22). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלון טל וקבוצת חברי הכנסת (פ/2518/24). הצעת החוק זהה לפ/2518/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי