הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), התשפ"ג-2023

בשנת 2008 תוקן חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), והוסף לו סעיף האוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק, המכונה גם "חוק הספאם". סעיף זה נועד להסדיר את שליחת דואר הזבל באמצעים אלקטרוניים. האיזון שהמחוקק מצא לנכון בחוק התקשורת הוא ברירת מחדל של היתר פרסום חד–פעמי, עם אפשרות להבעת התנגדות מפורשת מצד הנמען שתאסור על פרסום נוסף בעתיד. התיקון האמור לחוק התקשורת הוביל לתוצאות ברוכות אך לא כלל את תחום הדואר הפיזי הנשלח בתיבות הדואר. עוסקים רבים נוהגים לפרסם את מרכולתם או את השירותים שהם מוכרים באמצעות מידע פרסומי המופץ בבתים ובכלי רכב. במקרים רבים, ריבוי החומר הפרסומי גורם לטרדה וטרחה רבה לבעלי המקרקעין וכלי הרכב אשר אינם מעוניינים לקבל את החומר הפרסומי, ומשום כך אינם מעיינים בו ומשליכים אותו ישירות לאשפה. כמו כן, מדובר במפגע סביבתי חמור בדמות עשרות דברי פרסום המודפסים לחינם ומתפזרים לכל עבר. הצעת החוק נועדה לתקן מצב זה באמצעות איזון בין זכותם של בעלי המקרקעין וכלי הרכב לקניין ולפרטיות, לבין חופש הפרסום כביטוי לחופש העיסוק של העוסקים, באמצעות הפצה של חומר פרסומי. סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), אוסר על לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים. בסעיף 5א לחוק נקבעו פעולות שביצוען נחשב ללכלוך ברשות הרבים, כגון כתיבה, חריטה או הדבקה של מודעה על מקרקעי הזולת. בשל הפרת האיסור קבועה בחוק סנקציה פלילית של קנס או שנת מאסר, ואם נגרם לאדם נזק בשל ביצוע פעולה כאמור הוא רשאי לתבוע את נזקו בהתאם לדיני הנזיקין. ואולם, המדינה אינה נוהגת לאכוף את האיסור הפלילי בשל הפרות אלה והפיצויים שניתן לקבל בשל הנזק שנגרם, ככל שנגרם, אינם מצדיקים בדרך כלל הגשת תביעה נזיקית. יוצא, אפוא, שאכיפת האיסור ללכלך ולהשליך פסולת ברשות הרבים כיום אינו יעיל. בסעיף 5א לחוק, כנוסחו היום, האיסור ללכלך שלא כדין חל רק על מקרקעין של הזולת. מוצע להוסיף גם איסור ללכלך כלי רכב של הזולת, על ידי כתיבה, ציור, שרטוט או חריטה, כמפורט בסעיף. תוספת זו מממשת את רוח החוק ומטרתו. בנוסף, מוצע הסדר מיוחד לגבי תיבות הדואר שיאזן באופן ראוי בין הזכויות הנוגדות. מוצע לקבוע מנגנון יידוע בולט על גבי תיבת הדואר, לפיו יאסר על אדם להניח דברי פרסומת בתיבת דואר שבעליה הצמיד לה הודעה האוסרת על הנחת דברי פרסומת בתיבה. כל עוד הבעלים של תיבת הדואר לא הדביק עליה הודעה או שלט האוסרים על הנחת דברי פרסומת בתיבה, הנחת דברי פרסומת בתיבה לא תיאסר, והמפרסמים לא יהיו חשופים לסנקציות מכוח התיקון המוצע. מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה להתקין תקנות לעניין הדבקת שלט או הודעה כאמור, לרבות לעניין גודלם, צורתם, צבעם, תוכנם ואופן ניסוחם. כמו כן, מוצע להוסיף מנגנון של פיצויים לדוגמה, שיאפשר פיצוי לבעלים של מקרקעין או כלי רכב שהושלכה בהם פסולת שלא כדין. על פי המוצע, בית המשפט יהיה רשאי להטיל פיצויים אלו בתביעה אזרחית, והם לא יהיו תלויים בהערכת הנזק שנגרם לניזוק כתוצאה מהעוולה. מטרתו העיקרית של צעד זה היא לעודד את אכיפת הוראות הצעת החוק ולהרתיע את העוברים על הוראותיה. לפי המוצע, לעניין הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר, בית המשפט יפסוק פיצויים לדוגמה לבעל התיבה במקרים שבהם אכן השתכנע כי בעל התיבה הביע את רצונו באופן ברור ובולט שלא יונחו בתיבת הדואר שלו דברי פרסומת על ידי הדבקת שלט או הודעה המבהירים זאת, כפי שיקבע השר כאמור, וכי המפר עשה כן באופן המצדיק לחייבו בפיצוי. לפי המוצע, סכום הפיצויים לדוגמה שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק לא יעלה על 1,000 שקלים חדשים ולא יהיה בו כדי לגרוע מזכות הנפגע לכל סעד אחר בשל ההפרה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1660/18) ועל ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1178/18). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/2723/19).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי