17 במאי בשעה 14:39 · הצבעה אלקטרונית · לדחות את ההצעה
אלימות משפחתית מהווה תופעה בעייתית בתוך החברה הישראלית איתה המדינה ניסתה לא פעם להתמודד בכלים שונים: בחקיקה, במתן סמכויות מנהליות ובאכיפה. אולם, מאז שפרצה מגפת הקורונה לחיינו קיימת מגמת החרפה במקרי אלימות במשפחה בה יש לטפל בנחישות. התמודדות המדינה עם אלימות בתוך התא המשפחתי מציפה סוגיה מורכבת הקשורה להתערבות ולהשפעה של ההורה האלים על חייו של ילדו הקטין, קרי הזכויות והחובות של האפוטרופוס. במצב החוקי הקיים, ההורה האלים ממשיך להחזיק באותן זכויות וחובות שלו כאפוטרופוס על ילדיו, אם הורשע או מתנהל כנגדו הליך משפטי הנוגע לעבירות אלימות כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו אם אין מדובר בעבירת רצח או ניסיון לרצח. הדברים דומים ביחס למצבו של הורה שביצע מעשה מגונה באחד מילדיו שאינו מגיע כדי עבירת אינוס או מעשה סדום. כך, המשפחה, קורבנות האלימות, כבולים תחת סמכויות האפוטרופוס של ההורה האלים במשך תקופה ארוכה. הצעת החוק נולדה לאור טענות שהמצב הקיים אינו מספק מענה הולם לקורבנות האלימות במשפחה, ולטובת הקטינים החשופים לאלימות. מוצע על כן להוסיף את עבירות החבלה בכוונה מחמירה ומעשה מגונה לשלילה בהרשעה ובהגשת כתב אישום וזאת מכיוון שרוב הסדרי הטיעון בתיקים של ניסיון רצח, אונס ומעשה סדום נגמרים בהרשעה לפי סעיפי עבירה פחותים אלה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלכס קושניר (פ/1553/24). הצעת החוק זהה לפ/1553/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
הצבעה בכנסת
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת