הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג-2022

חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין) קובע בסעיף 151 איסור על התקהלות של אנשים אשר יש יסוד סביר להניח כי כוונתם להפר את השלום. סעיפים 152-154 לחוק העונשין, קובעים מתי התקהלות אסורה הופכת להתפרעות ומתי ניתן לתת הוראות למתפרעים להתפזר. הצעת החוק מוסיפה כי התקהלות אסורה היא גם זו שבמהלכה מוצגים דגלים של מדינות אויב או של מדינות לא ידידותיות (ישויות שאינן מכירות במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית) או של מדינה, ישות או גוף שאינם מאפשרים להציג את דגל ישראל בתחומם ובכך קובעת הצעת החוק את כלל ההדדיות: מי שאינו מאפשר להניף את דגל ישראל בתחומו בפומבי, לא יונף דגלו בפומבי בהתקהלות בציבור בתחומי מדינת ישראל. בנוסף הצעת החוק מכווינה את ההתנהגות של הציבור בישראל. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מאפשרת לאזרחיה למחות בנושאים בהם הם חלוקים על החלטות הרשויות המוסמכות. ברם, הצעת החוק מציבה קו אדום בין מחאה לגיטימית למחאה שבמהלכה מתנוססים דגלים של מי שאינו מכיר במדינת ישראל, מי שאינו ידידותי לה או מי שאינו מאפשר למדינת ישראל להניף את דגלה בתחומו. הנפת דגלים כזו תיחשב להתקהלות אסורה אשר העונש על ההשתתפות בה כמו בסעיף 151 לחוק העונשין יהיה עונש של שנה אחת, ובנסיבות האמורות בסעיפים 152 ו-154 יהיה ניתן גם לפזרה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/1291/24) ועל ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית (פ/3867/24). הצעת החוק זהה לפ/1291/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי