הצעת חוק הגנה על זכויות ילדים נפגעי עבירת המתה בדירת המשפחה, התשפ"ד-2024

הצעת חוק זו נועדה לשנות את המצב החוקי הקיים, לפיו במקרה של מוות של אחד מבני הזוג, הרכוש המשותף יתחלק בין בן הזוג שנותר בחיים לבין יורשיו של הנפטר. מוצע לקבוע כי במקרה של הרשעת אחד מבני הזוג ברצח לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 של בן הזוג השני, או רצח בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 301א), יופקעו זכויותיו של בן הזוג הרוצח ביחס לדירתם המשותפת של בני הזוג. במקרה כזה, חלקו של הרוצח בדירה המשותפת יעבור ליורשיו של הנרצח. תכליתה של הצעת חוק זו היא להגן על יורשיו של הנרצח, אשר לרוב יהיו ילדיו או הוריו, ולחסוך מהם את הצורך בעימות משפטי מול רוצח יקירם על הדירה המשותפת של בני הזוג. לעיתים קרובות מדובר בילדים אשר נותרו יתומים בנסיבות מורכבות וקשות ביותר, והמעט שיש בידי המחוקק לעשות כדי להיטיב עם אלו שנותרו מאחור לאחר טרגדיה משפחתית ואישית שכזו, היא לשמור על דירתם המשותפת של בני הזוג בידי יורשי הנרצח. הצעת החוק אינה כוללת מקרים אחרים של המתה ובכלל זה, המתה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו. בהתאם לכך, במקרה ואישה ממיתה את בעלה לאחר התעללות מתמשכת מצידו, היא לא תאבד את זכויותיה בדירה המשותפת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/358/25). הצעת חוק בנוסח זהה הונחה לקריאה הראשונה על שולחן הכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הכנסת – 935). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קרן ברק וקבוצת חברי הכנסת (פ/718/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1208/25). הצעת החוק זהה לפ/358/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי