10 במאי בשעה 12:45 · הצבעה אלקטרונית · להעביר את הצעת החוק לוועדה להכנה לקריאה ראשונה
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה במספרם של מקרי רצח בהם אדם רוצח את בן זוגו. חלק ממקרי רצח אלה מסתיימים בהתאבדות של הרוצח או בקביעה שהנאשם לא יכול לעמוד לדין בשל מחלה נפשית. סעיף 5 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק) קובע כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש פסול מלרשת אותו. אולם, במקרים שבהם נקבע כי האדם אינו כשיר לעמוד לדין או במקרים בהם הרוצח מתאבד – לא תהיה הרשעה והסעיף לא יחול. כמו כן, ישנם מקרים בהם אדם כאמור מבצע עסקאות בחלקו בעזבון ולא משלם את חובותיו ביחס לחלק שלו בנכסים המשותפים באופן שפוגע בזכויות בנכסים המשותפים. מצבים אלו הם פסולים ויש לצמצם אותם. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 5 ולקבוע פסלות לרשת ביחס לאדם שהתאבד אחרי שגרם במתכוון למותו של המוריש או ביחס למי שנמצא כלא כשיר לעמוד לדין משום שלקה בנפשו. במקרה שהרוצח התאבד, הדבר ימנע מיורשיו בדין של המתאבד ליהנות מנכסי המוריש שחייו קופדו בידי היורש. עוד מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק ולקבוע שיורש שהוגש נגדו כתב אישום על שגרם במתכוון למותו של המוריש לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי. בנוסף, על מנת להבטיח הגנה על הנכסים המשותפים, חלקו של הנאשם יועבר למנהל עזבון עד לסיום ההליך הפלילי וינוכו ממנו חובות היורש ביחס לחלקו בנכסים אלו. במקורות הוזכר "הרצחת וגם ירשת", התיקון לחוק מבקש למנוע עוולה זו. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת שרון רופא אופיר וקבוצת חברי כנסת (פ/2861/24).
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
הצבעה בכנסת
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת