הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

לאחר פיגועים ואירועים על רקע לאומני, ננקטים צעדים והליכים נגד מבצע העבירה למטרות ענישה והרתעה. פעמים רבות מוגשות עתירות לבית המשפט כנגד הצעדים, אך אין חיוב לעדכן את הנפגעים או את בני המשפחות השכולות בעניין, או לתת להם מידע אודות ההליך, ולא ניתן להם מקום להשמיע את דעתם וטענותיהם בבית המשפט. כך, הנפגעים ובני המשפחות השכולות אינם מודעים לעניין עד הפרסום באמצעי התקשורת, כשהדין כבר הוכרע. בתיקוני החקיקה המוצעים, מוצע לחייב מתן עדכונים של הנפגעים או בני המשפחות השכולות בכל עניין הנוגע למחבל ולהליכים שמתנהלים כנגדו. כמו כן, מוצע שהנפגעים או בני משפחותיהם יהיו רשאים להצטרף כצד בהליך המשפטי, ולהשמיע את טענותיהם בפני בית המשפט. הדבר יהיה תיקון עיוות מתמשך שנגרם לנפגעים ולבני המשפחות השכולות, במיוחד במקרים בהם בית המשפט עשוי לבטל צעדים נגד המחבל משיקולים פרוצדוראליים, ועשוי לשנות את גישתו אם ישמע את הטענות. מוצע לתקן את תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בנוגע למקרים של גירוש המחבל או הריסת ביתו, כך שהנפגע או בני המשפחות השכולות יעודכנו בהליכים ויוכלו להצטרף כצד בהליך המשפטי במקרה של עתירות כנגד ההליך (סעיף 1 להצעת החוק). בדומה לכך, מוצע לתקן את חוק האזרחות, התשי"ב–1952, בנוגע לשלילת אזרחות (סעיף 2 להצעת החוק), את חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בנוגע לשלילת תושבות (סעיף 3 להצעת החוק) ואת חוק הממשלה, התשס"א–2001, בנוגע לשחרור המחבל ממאסר (סעיף 5 להצעת החוק). בנוסף, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, ולהחילו גם בבתי משפט צבאיים, כך שהנפגעים ובני המשפחות השכולות יעודכנו בפרטי ההליכים המתנהלים כנגד המחבל, ויוכלו לקחת צד בכל חלק בהליך המשפטי, גם אם ההליך הפלילי מתקיים נגדו בבית משפט צבאי, שכן כיום הוראות החוק האמור חלות רק על הליכים פליליים המתנהלים בבתי המשפט האזרחיים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אוריאל בוסו וקבוצת חברי הכנסת (פ/921/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת רון כץ (פ/34/25). הצעת החוק זהה לפ/921/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי