הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023

כללילמדריכי ספורט ולמאמני ספורט ישנו תפקיד מרכזי בעולם הספורט, הן התחרותי והן העממי. בספורט התחרותי, המאמנים אחראים על האיתור והטיפוח של הספורטאים ההישגיים, תוך מיצוי מרבי של פוטנציאל היכולות והכישורים שלהם, במטרה לשפר את ההישגים שלהם בזירה הלאומית והבין-לאומית, וכן על הכשרת הדור הבא של ספורטאי ההישג במדינה. בספורט העממי ובמסגרות החוגיות, למדריכים ולמאמנים תפקיד מרכזי בהגדלת מספר העוסקים בספורט ובפעילות גופנית במסגרות השונות, תוך הקניית הרגלים ופיתוח מודעות לשמירה על אורח חיים בריא. חוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק הספורט) קובע כיום כי לא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מאת בית ספר שהוכר כמוסד להכשרת מאמנים. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשע"ח–2018 (להלן – תקנות הספורט) קובעות באילו ענפי ספורט נדרשת תעודת הסמכה. בחלוף השנים, עם הגידול שחל במספר המוסדות העוסקים בהכשרת מדריכי ספורט ומאמני ספורט, ובשים לב לפעילויות ספורט חדשות שנערכות ברמות סיכון גבוהות, הסתבר למשרד כי רמת ההכשרה במוסדות האמורים ורמת בחינות ההסמכה בהם אינן אחידות ולעיתים אינן מספקות. לשם שמירה והגנה על בריאות המתאמנים, ובפרט על אוכלוסיית הילדים ובני הנוער, ולשם הבטחת הרמה המקצועית הנלמדת, הוחלט לטייב ולשכלל את מערך ההסדרה הקיים ולערוך בו התאמות. במסגרת זו, מוצע לאפשר 4 דרגות הסמכה שונות, במקום 2 כיום: מדריך (דרגה 1), מאמן (דרגה 2), מאמן בכיר (דרגה 3) ומאמן מומחה (דרגה 4). לא תינתן תעודת הסמכה, בכל דרגה שהיא, למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק באימון ספורט. בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים נוספים למתן תעודת הסמכה, ובכלל זה חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות שיערוך המשרד או גורם מטעמו. פרטים על אודות המדריכים והמאמנים, בדרגות השונות, יהיו זמינים לציבור הרחב באמצעות מרשם שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד. כמו כן, מוצע לעגן בחוק את מערך הפיקוח והבדיקות של המשרד ולהקנות למשרד סמכויות אכיפה מינהליות לשם הבטחת קיומן של הוראות החוק. סעיף 1מוצע להגדיר מונחים שונים המשמשים בחוק המוצע, כמפורט בסעיף 1. בין השאר, מוצע להגדיר מונחים בסיסיים בקשר לחיוב בתעודת הסמכה כמוצע בחוק, ובהם "אימון ספורט", "הכשרה", "ספורטאי הישגי", "ספורטאי חובב" ו"תעודת הסמכה", כמפורט להלן: "אימון ספורט" – לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסדר, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות הספורט שנקבעו לפי סעיף 2א(ב) – גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד פעמי; "הכשרה" – הכשרה לשם קבלת תעודת הסמכה; "ספורטאי הישגי" – אחד מאלה: (1) לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי הרשום באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט; (2) לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי הרשום בקבוצה אשר חבריה רשומים באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט קבוצתי, המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט; "ספורטאי חובב" – מי שאינו רשום בהתאחדות או באיגוד, שנוטל חלק בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה: (1)היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית; (2)היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש; (3)מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג פעילות ספורט מוסד; "תעודת הסמכה" – תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר ובדרגה מסוימת, ושמתקיימים לגביה אחד מאלה: (1) היא ניתנה מאת מוסד מוכר להכשרה לפי סעיף 2ב; (2) היא ניתנה מאת בית ספר מחוץ לישראל, והוכרה לפי סעיף 4; כמו כן, מוצע להגדיר בסעיף ההגדרות שבחוק את "הממונה", שהוא בעל סמכויות אסדרה מרכזיות על פי החוק המוצע; לפי ההגדרה המוצעת הממונה הוא עובד המשרד המנהל את תחום הכשרת מאמנים, שהשר הסמיכו לכך. סעיף 2מוצע לחלק את פרק ב' לחוק הספורט לסימנים; סימן א' המוצע עניינו תעודות הסמכה. סעיף 3מוצע להחליף את סעיף 2 לחוק, שעניינו חיוב בתעודת הסמכה. לפי הסעיף המוצע, לא יעסוק אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא תעודת הסמכה מתאימה לפי תקנות שקבע השר. יודגש כי החובה לקבלת תעודת הסמכה כאמור תחול על מי שעורך אימון ספורט, כדרך עיסוק, בלבד. מצא הממונה כי אדם עסק באימון ספורט בניגוד להוראות הסעיף האמור, רשאי הוא להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק את ההפרה בתוך תקופה שיורה. החיוב בתעודת הסמכה לא יחול על חניכים בהכשרה הנמצאים בשלב של התנסות מעשית (סטאז'), ובלבד שהאימון נערך בפיקוחו ובנוכחותו של מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה. בהקשר זה יובהר כי לא יראו גורם מקצועי המסייע למאמן במהלך אימון ספורט בתחום מומחיות מסוים (למשל, מאמן כושר או כוריאוגרף), כמי שעוסק באימון, ובלבד שבאימון נוכח מאמן בעל תעודת הסמכה מתאימה המפקח על עבודתו של הגורם המקצועי האמור; אין באמור לעיל כדי לפטור את הגורם המקצועי האמור מהחובה בתעודת הסמכה לפי סעיף 2, אם הפעילות שהוא מבצע היא סוג פעילות ספורט מוסדר. סעיף 4מוצע להוסיף את סעיפים 2א עד 2ה לחוק הספורט. לפי סעיף 2א המוצע, השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי פעילויות ספורט שבהם לא יוכל אדום לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מתאימה (להלן – סוג פעילות ספורט מוסדר). בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע עד ארבע דרגות הסמכה, כמפורט להלן: דרגת מדריך (דרגה 1), דרגת מאמן (דרגה 2), דרגת מאמן בכיר (דרגה 3) ודרגת מאמן מומחה (דרגה 4). כמו כן, השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור את הרשאות העיסוק בכל דרגה (לפי סוגי ספורטאים, גילם או רמתם), פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך למורים לחינוך גופני וכן הוראות מעבר שיחולו על בעל תעודת הסמכה או מי שעסק באימון ספורט ערב תחילתן של התקנות. בתקנות כאמור, לא יקבע השר חובה לתעודת הסמכה לשם עיסוק באימון ספורטאים חובבים מעל גיל 18 או ספורטאים מזדמנים, אלא אם כן שוכנע השר כי קיים באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה. בהתאם לסעיף 2ב המוצע, מוסד מוכר להכשרה, ובכלל זה איגוד או התאחדות אם הוכרו כמוסד כאמור, יעניקו תעודת הסמכה לחניך שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה במוסד, לעניין סוג פעילות הספורט ודרגת ההסמכה המבוקשת; (2) הוא עמד בתנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 2ג(ב); (3) הממונה אישר למוסד את אלה: (א) החניך עבר בהצלחה בחינות עיוניות או מעשיות, ככל שנקבעו בתקנות; (ב) אין מניעה להעניק לחניך תעודת הסמכה לפי סעיף 2ג(א), לאחר שעיין במידע הפלילי על אודותיו. יובהר כי התנאים שיחולו על האיגודים וההתאחדויות לעניין זה יהיו זהים לתנאים החלים על שאר המוסדות. בתעודת הסמכה שיעניק מוסד מוכר יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה. הממונה רשאי להורות למוסד מוכר בדבר הדרישות הצורניות או המתכונת של תעודות שיונפקו על ידו (כגון: אופן עריכת התעודות והפרטים שיש לכלול בהן, הנפקת תעודות אלקטרוניות וכיוצא באלה). בהתאם לסעיף 2ג המוצע, לא תוענק תעודת הסמכה למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש מדריך או מאמן ספורט. בדיקת העבר הפלילי של מי שמעוניין לעסוק באימון ספורט דרושה לשם הבטחת בטיחותם, שלומם הגופני ורווחתם הנפשית של הספורטאים והספורטאיות הנוטלים חלק באימון, בפרט בכל הנוגע לילדים ובני נוער משני המינים. המדריך או המאמן הוא דמות חינוכית ומקצועית מרכזית בחיי הספורטאי ועובד בצמוד אליו, וחשוב לוודא כי לא הורשע בעבירות מין, אלימות, סמים וכיוצא באלה. יודגש כי בדיקת המרשם הפלילי תיעשה על ידי הממונה בלבד, ואולם הוא יהיה רשאי להסתייע לעניין זה בגורם מסייע כמשמעותו בסעיף 39 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, ובכלל זה היועץ המשפטי של המשרד. בהתאם לסעיף האמור, השר יקבע את התנאים למתן תעודת הסמכה, והוא רשאי לקבוע, בין השאר, דרישות לעניין גיל מזערי, השכלה, ניסיון מקצועי וחובת מעבר בחינות עיוניות ומעשיות שייערכו על ידי המשרד או גורם מטעמו. בהתייחס לדרישת הגיל המזערי לעניין תעודת הסמכה בדרגת מדריך, מוצע כי הגיל המזערי שייקבע בתקנות לא יפחת מגיל 15 וכי, ככלל, לא ייקבע גיל מזערי העולה על גיל 18, אלא אם כן הדבר נדרש לאור מאפיינים מסוימים של סוג פעילות הספורט (למשל, פעילות הכרוכה בסיכון מוגבר או במאמץ פיזי מיוחד). בהתייחס לחובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות – בתקנות יעוגנו הנושאים הנוגעים לזכויות הנבחן (ציון עובר, פסילת בחינה, השגה על תוצאות בחינה ומבחן חוזר), ואילו ההוראות הנוגעות לנושאי הבחינות וסדרי עריכתן, ובכלל זה מתכונת עריכת הבחינה, יפורסמו באתר המשרד. תקנות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות הנוגעים לעניין, ולאחר שהשר שקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בסוג פעילות ספורט הנוגע לעניין. השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילויות ספורט. לשם הגברת השקיפות והבטחת קיומו של מידע זמין לציבור הרחב, מוצע בסעיף 2ד כי הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודת ההסמכה שיכלול , בין השאר, את שמות בעלי התעודות ופרטים על אודות התעודה שניתנה להם. המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד, בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע. באופן זה, מתאמנים, הורים ומעסיקים יוכלו לבדוק בקלות האם מדריך או מאמן פלוני הוא בעל תעודת הסמכה מתאימה. על מנת להבטיח כי בעלי תעודות ההסמכה ישמרו על רמתם המקצועית ויתעדכנו בהתפתחויות המקצועיות בתחום הספורט, מוצע, בסעיף 2ה, להסמיך את הממונה להורות לאיגוד או התאחדות בדבר חובת השתתפות של בעלי תעודות ההסמכה הרשומים בהם, בהשתלמות מקצועית כלל-ענפית. נושא כלל- ענפי הוא תחום דעת מקצועי הנוגע לכלל סוגי פעילויות הספורט, כמפורט בתוספת הראשונה, ובכלל זה: תורת האימון, שילוב טכנולוגיות באימון ספורט, אתיקה בספורט, מניעת שימוש בסמים ותכשירים ממריצי בספורט וקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בספורט. השתלמות כלל-ענפית תיערך על ידי המשרד או גורם מטעמו, והמשרד יפעל להבטחת זמינות מספקת של השתלמויות כאמור. לפי המוצע, הממונה לא יורה על יותר מהשתלמות אחת מדי שנה, ויאפשר פרק זמן של שנתיים לפחות לשם השלמתה. בנוסף, מוצע להבהיר כי איגוד את התאחדות רשאים לחייב בעל תעודת הסמכה הרשום באותו איגוד או התאחדות להשתתף בהשתלמות מקצועית בנושא הנוגע לאותו סוג של פעילות ספורט, אחת לתקופה כפי שיורו. איגוד או התאחדות העורכים השתלמות כאמור, יפרסמו באתר האינטרנט שלהם פרטים בדבר ההשתלמות, 60 ימים לפחות לפני מועד קיומה, ויאפשרו לכל בעלי תעודות ההסמכה באותו סוג של פעילות ספורט להשתתף בהשתלמות, אף אם אינם רשומים באיגוד או בהתאחדות. סעיף 5מוצע למחוק את סעיף 3 לחוק העיקרי שלפיו "מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור בסעיף 2, ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות". מקום שבו לא נקבעה בדין חובה לקבל תעודת הסמכה, ממילא אין צורך להודיע זאת למעסיק או למבקש שירות, ועל כן מוצע למחוק את הסעיף האמור. סעיף 6מוצע להוסיף כותרת סימן ב' לפרק ב', שעניינו הכרה בתעודות או ניסיון מחוץ לישראל. סעיף 7מוצע לקבוע, בסעיף 4 לחוק הספורט, כי בהכרה הניתנת בידי הוועדה להסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ לארץ, תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת. בנוסף, מוצע להסמיך את הוועדה להעניק היתר זמני לעסוק באימון ספורט, למי שאין בידו תעודה, אם נוכחה שהוא בעל מוניטין וניסיון מקצועי משמעותי באימון ספורט בחוץ לארץ, וזאת על מנת לאפשר העסקה של מאמנים בעלי שם מחוץ לישראל. מוצע למחוק את סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, שלפיו "הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה, רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד"; הסעיף הקטן האמור התייתר לאור התיקון העקיף לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, המוצע בסעיף 17 להצעת החוק. סעיף 8מוצע להוסיף את סימנים ג' ו-ד' בפרק ב' לחוק הספורט, שעניינם הכרה במוסדות להכשרת מאמנים ועריכת הכשרות והוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט. בהתאם לסעיף 4א המוצע, לא יערוך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, אלא אם כן הוא מוסד שהוכר לפי החוק בידי הממונה, כמוסד להכשרת מאמנים, באותו סוג של פעילות ספורט. הדרישה לקבלת הכרה כאמור, לא תחול על מוסד העורך קורס בסוג פעילות ספורט מוסדר שאינו מיועד לשם קבלת תעודת הסמכה, ובלבד שהוא ציין זאת במפורש בכל פרסום מטעמו הנוגע לקורס. לפי סעיף 4ב המוצע, הממונה יכיר במוסד להכשרת מאמנים וכן יחדש הכרה כאמור, בהתקיים התנאים שקבע השר בתקנות לפי סעיף 4ג. בהקשר זה יובהר כי חובת ההכרה חלה גם על מוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, כגון מכללה להכשרת עובדי הוראה לחינוך גופני, ועל בית ספר המתנהל לפי חיקוק, כגון מכון וינגייט, המבקשים להעניק תעודות הסמכה. בהכרה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט והדרגה של תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, מיקום ההכשרה ותקופת ההכרה סעיף 4ג מסמיך את השר לקבוע תנאים למתן הכרה ולחידושה, וזאת לשם הבטחת הרמה המקצועית של המוסד, קידום התחרות ומניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין; תקנות כאמור יכללו בין השאר דרישות לעניין חובת התאגדות, המיתקנים וכוח האדם המקצועי במוסד. השר רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם יחול פטור מלא או חלקי מהדרישות האמורות, ובכלל זה דרישות מופחתות. דרישות לעניין העדר הרשעות של מבקש ההכרה, ואם הוא תאגיד – גם של בעל השליטה בו או מנהלו, או של כוח האדם המקצועי במוסד, ייקבעו לאחר בחינת ההצדקה לכך בהתאם להוראות סעיף 12(ג) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019. לפי סעיף 4ד המוצע, תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים, וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם. עם זאת, במקרים מתאימים ומטעמים מיוחדים (למשל, במקרה של תוכנית הכשרה ניסיונית), הממונה רשאי לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות יותר, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. בהתאם לסעיף 4ה המוצע, הממונה יהיה רשאי להכיר במוסד להכשרה לתקופה זמנית שלא תעלה על שנה אחת, גם אם לא מתקיימים במוסד התנאים שקבע השר בתקנות לפי סעיף 4ג, אם סבר כי מתקיימים במוסד התנאים הבסיסיים הדרושים לצורך עריכת ההכשרה (למשל, קיומם של התשתיות והמיתקנים הדרושים לצורך קיום ההכשרה באותו סוג של פעילות ספורט) וכן כי המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים בתוך שנה. מעבר לדרישת ההכרה כאמור לעיל, מוסד מוכר נדרש לדווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה כמפורט בסעיף 4ו המוצע. לפי סעיף 4ז המוצע, הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, בין השאר, בעניינים האלה: (1) הוראות מיישמות לעניין התקנות לפי סעיף 2ג, ובכלל זה לעניין תנאי הקבלה להכשרה; (2) חובות גילוי ומסירת מידע בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה; לדוגמה, החובה ליידע את החניכים בעת ההרשמה לקורס כי העדר הרשעות בעבירה כאמור בסעיף 2ג(א) הוא תנאי למתן תעודת הסמכה; (3) נושאי הלימוד בהכשרה; יצוין כי כיום המשרד מסתייע לעניין זה בוועדה מייעצת ('ועדת הדרכה עליונה') וכן מקיים התייעצות עם האיגודים וההתאחדויות הנוגעים לעניין; (4) היקף שעות הלימוד המחייב, שיהיה ההיקף המזערי בשים לב למטרות ההכשרה; (5) חובת המוסד לקבוע תקנון הכולל הוראות הנוגעות להתנהלותו של המוסד ולזכויות והחובות של החניכים הלומדים בו, ואופן הבאת התקנון לידיעת החניכים; (6) תנאים לעניין מעבר בין מוסדות; (7) תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים, כגון לימודים לתואר בחינוך גופני, לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה. ההסמכה לקביעת ההוראות והתנאים האמורים בנוהל נדרשת בשים לב, בין השאר, לריבוי ענפי הספורט ולעדכונים של נושאי הלימוד והיקפי הלימוד מזמן לזמן. הוראות הנוהל לעניין נושאי הלימוד, היקף שעות הלימוד והתנאים להכרה בלימודים קודמים ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות. הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ואינו טעון פרסום ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל. בסעיף 4ח המוצע מפורטות העילות שבשלן הממונה רשאי לסרב לחדש הכרה במוסד, להגביל הכרה שנתן, לבטל הכרה או להתלותה. מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) של הסעיף האמור כי מי שהכרתו בוטלה לא יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה באותו סוג פעילות ספורט למשך שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת. לפי סעיף 4ט, הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים שיהיה פתוח לעיון הציבור ושיכלול, בין השאר, פרטים אלה: שם המוסד; סוגי ההכשרות שאושרו לו; תקופת תוקפה של ההכרה; החלטות בדבר התליה, הגבלה או ביטול של הכרה. לשם מתן מידע מפורט ופילוח השוואתי בין המוסדות להכשרת מאמנים, שישמש בין השאר את ציבור הנרשמים להכשרות או המשתתפים בהן, הממונה יהיה רשאי לכלול במרשם כאמור פרטים בנוגע לשיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים ונתונים השוואתיים נוספים. לשם הבטחת שלומם ובריאותם של החניכים בקורסי ההכשרה, מוצע לקבוע, בסעיף 4י המוצע, כי מוסד מוכר לא יערוך הכשרה לחניך אלא אם כן הוא מחזיק בידו הצהרת בריאות בנוסח המפורט בתוספת השניה, המאשרת כי מצב בריאותו של החניך תקין; על פי המוצע, הצהרת הבריאות תיחתם בידי החניך, ואם הוא קטין – גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס חוקי שמונה לו, לפי העניין; הצהרת הבריאות האמורה תעודכן מדי שנה או אם חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך; במקרה שבו השיב החניך בחיוב על אחת השאלות שבהצהרת הבריאות, השתתפותו של החניך בקורס ההכשרה מותנית בהמצאתה של תעודה רפואית המאשרת כי השתתפותו בקורס אינה מסכנת את בריאותו. סעיף 4יא המוצע מסמיך את השר להורות כי הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות תיערך בידי איגוד או התאחדות בלבד, ולא בידי מוסד אחר להכשרת מאמנים, וזאת אם הדבר מתחייב לאור דרישות הארגון הבין-לאומי באותו סוג של פעילות ספורט. כיום, למשל, איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (UEFA) מחייב כי הכשרת מאמנים בדרגות מסוימות תיעשה רק בידי ההתאחדות לכדורגל, לפי דרישות שקבע הארגון האמור. הורה השר כאמור, האיגוד או ההתאחדות יהיו רשאים להעניק תעודות לחניך שהשלים הכשרה שערכו ובלבד שהחניך המציא הצהרת בריאות ולא הורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) של הסעיף האמור. לפי סעיף קטן (ג) המוצע, יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה, ולפיכך יחולו לגביה הוראות החוק, ובכלל זה ההוראות לעניין המרשם, השתלמויות כלל-ענפיות, חובות החלות על גופי ספורט, פיקוח, אכיפה מינהלית ועונשין. מוצע להוסיף את סימן ד', שעניינו הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט. כהסדר משלים לחיוב בתעודת הסמכה, מוצע לקבוע בסעיף 4יב המוצע, כי אגודות, איגודים, התאחדויות וגופים שמארגנים או שעורכים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, כגון מתנ"סים, לא יארגנו אימוני ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה מתאימה, אם נדרשת לפי סעיף 2(א). כן מוצע לקבוע באותו סעיף כי איגודים או התאחדויות לא יתקשרו לשם אימון ספורט עם בעל תעודת הסמכה שאין בידו אישור על השתתפות בהשתלמות כלל-ענפית לפי סעיף 2ה(ה). סעיף 9מוצע למחוק את המונח "מכון ספורט" מסעיף 5(א) לחוק הספורט, ובהתאמה גם מסעיף ההגדרות שבחוק האמור, שכן מדובר במונח שהצורך בו התייתר. יצוין כי נושא מכוני הכושר מוסדר בחקיקה נפרדת (חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד–1994). סעיף 10סעיף 9(א) לחוק הספורט קובע כיום כי "אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי". לפי התיקון המוצע, המונח "מועדון ספורט" יימחק בסעיף זה ובכן בסעיף ההגדרות, שכן לנוכח ההגדרה הקיימת בחוק ל"אגודת ספורט", ההגדרה "מועדון ספורט" מתייתרת ויש למחקה. סעיף 11מוצע להוסיף את סימנים ה' עד ז' לפרק ב' שעניינם הסתייעות בבדיקות עזר, פיקוח ואכיפה מינהלית. לצורך ייעול מערך הפיקוח והאכיפה, מוצע בסימן ה' לאפשר למשרד להסתייע בשירותיהם של בודקים במיקור חוץ שאינם עובדי המדינה. בהקשר זה יובהר כי לבודק מסורות סמכויות מצומצמות מהסמכויות המסורות למפקח, ובנוסף לכך הוא יוכל לממש סמכויות אלה רק בתנאי שבטרם כניסתו למקום הבדיקה או התחלת הבדיקה, יסביר לנבדק את מטרת הפעולה ואת הזכות לסרב לכניסתו למקום הבדיקה או לביצוע הבדיקה עד לתחילת ביצועה. בסעיף 14א, מוצע לקבוע כי לשם הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א), רשאי הממונה להסתייע בממצאי בדיקות עזר שביצעו בודקים המועסקים בידי תאגיד שניתן לו היתר לשמש גוף בודק. בדיקות כאמור יבוצעו לפי רשימת תיוג שקבע הממונה לשם כך. בנוסף, מוצע לקבוע כי רשימת התיוג ורשימת המסמכים הרשמיים שיצורפו לה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי התקשרות עם גוף בודק, לצורך הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992. בשים לב להיקף ההתקשרות המצומצם הצפוי, התנאים שיחולו על הגוף הבודק או על בודקים שיועסקו על ידו, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, הכשרה ומניעת ניגוד עניינים, יכול שייקבעו על ידי ועדת המכרזים במסגרת ההליך האמור. כדי שהממונה יוכל לפקח על גוף בודק, מוצע בסעיף 14ב לקבוע כי תאגיד שמעוניין לשמש גוף בודק ולסייע לממונה בביצוע בדיקות עזר יידרש להגיש בקשה להיתר בהליך האמור. עוד מוצע לקבוע את התנאים המצטברים למתן היתר לשמש גוף בודק, כמפורט להלן: (1) התאגיד התאגד ונרשם בישראל; (2) התאגיד וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי, לדעת הממונה, לקבל היתר לשמש גוף בודק, ולא הוגש נגדם כתב אישום בשל עבירה כאמור; הוראה זו נדרשת בשים לב לכך שהגוף הבודק פועל בשם המשרד ויש להבטיח את מהימנותו; (3) התאגיד הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא מעסיק בודקים בתחומים ובהיקף הנדרשים לשם ביצוע בדיקות העזר; (4) תנאים נוספים, ככל שקבעה ועדת המכרזים. על אף האמור, הממונה רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. זאת, אם הממונה מצא כי קיימים טעמים שבטובת הציבור שבשלהם התאגיד אינו ראוי לקבל היתר כאמור. בנוסף, מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה לקבוע בהיתר תנאים והוראות כאמור בסעיף קטן (ג) וכן את סמכותו לשנות תנאים בהיתר כאמור בסעיף קטן (ד). לפי סעיף קטן (ה) תוקפו של היתר אמור הוא למשך שנתיים וניתן לחדשו לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת. בסעיף 14ג מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה להסמיך בודקים שיועסקו בידי גוף בודק. לא יוסמך כבודק מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב)(2). הממונה רשאי לסרב להסמיך בודק מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק. בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) את סמכותו של הממונה לקבוע תנאים והוראות בכתב ההסמכה, וכן מוצע לקבוע בסעיף קטן (ה) כי ההסמכה תהיה לתקופה שיקבע השר בכתב ההסמכה. בסעיף 14ד מוצע לקבוע את גדר סמכויותיו של בודק שבידו כתב הסמכה בתוקף מאת הממונה, המועסק על ידי גוף בודק לשם ביצוע בדיקות עזר. לשם ביצוע האמור רשאי הבודק להיכנס למקומות כמפורט בסעיף קטן (א)(1) ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, ולדרוש מהנבדק כמשמעותו בסעיף קטן (א)(2) למסור לא את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זיהוי. כן מוצע לקבוע את סמכותו של בודק לבצע בדיקות עזר לפי רשימת תיוג שקבע הממונה ושפורסמה באתר האינטרנט של המשרד, ובכלל זה לקבל כל מסמך רשמי הנדרש לפי רשימת התיוג. לפי סעיף קטן (ב), ודק רשאי להשתמש בסמכותו האמורה רק אם התקיימו כל אלה: (1) ניתנה הסכמה בכתב של הנבדק, בטרם כניסת הבודק למקום; (2) בטרם מתן ההסכמה ניתן הסבר על מטרת הבדיקות וכן על הזכות לסרב לביצוען או לחזור מהסכמה עד לתחילת ביצוען; (3) הבודק הציג את כתב הסמכתו לנבדק; (4) נותן ההסכמה לא חזר בו בכתב מהסכמתו עד לתחילת ביצוע הבדיקות. בסעיף קטן (ג) מוצע להבהיר כי הבודק יפעל בהתאם להנחיות הממונה ובפיקוחו, וכי לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שמסורה לממונה לפי דין. בסעיף 14ה מצע לקבוע את סמכותו של הממונה לבטל היתר לשמש גוף בוקר, וזאת לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיימו אחת או יותר מהנסיבות הקבועות בסעיף קטן (א) של הסעיף האמור. בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי הממונה לא יבטל ולא יתלה היתר, אלא לאחר שדרש את קיום התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו או לתקן את הטעון תיקון, והכל באופן ובמועד שקבע, והגוף לא עשה כן. עוד מוצע לקבוע כי ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו אף בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. בסעיף 14ו מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה לבטל הסמכה שנתן לבודק או להתלותה לתקופה שיקבע, ולאחר שנתן לבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצאה שהתקיימה אחת או יותר מהנסיבות שנקבעו בסעיף קטן (א). בנוסף, מוצע לקבוע כי הממונה לא יבטל ולא יתלה הסמכה כאמור, אלא לאחר שדרש מהבודק או מהמומחה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו או לתקן את הטעון תיקון, הכל באופן ובמועד שהורה, והבודק לא עשה כן. עוד מוצע לקבוע כי ביטול הסמכה או התלייה יכול שייעשו ללא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. בסעיף 14ז מוצע לקבוע כי דינם של בודקים שהוסמכו יהיה כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף האמור. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, מוצע בסעיף 14ח כי השר ימנה מפקחים מבין עובדי מינהל הספורט שבמשרד, ובהם הממונה שיעמוד בראש מערך הפיקוח. בשים לב לסמכויות הפיקוח המסורות למפקחים וטיבן, נקבעו בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור, תנאים להסמכת מפקחים, ובכלל זה לעניין העדר הרשעה בפלילים, העדר ניגוד עניינים והכשרה מתאימה לתפקיד. הודעה על הסמכת מפקחים תפורסם ברשומות. סמכויות הפיקוח המסורות למפקחים מפורטות בסעיף 14ט המוצע, ובכללן הסמכויות האלה: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה מזהה; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח ביצוע הוראות חוק זה או להקל על ביצוען; (3) להיכנס לכל מקום שבו מתבצעת פעילות ספורט כאמור בסעיף 14ד(א)(1), ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. מוצע לעגן בסעיף 14י המוצע את סמכות הממונה ליתן הוראות לבעל תעודת הסמכה או מוסד מוכר להכשרת מאמנים, במקרה של הפרה. לפי הסעיף המוצע, הממונה או מפקח שהסמיך לכך יהיו רשאים ליתן הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה, להפסקת אימון ספורט או הכשרה או להימנעות מעריכת מבחנים לחניכי הקורס, לפי העניין. לפי סעיף 14יא המוצע, מפקח יענוד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויציג, לפי דרישה, תעודה חתומה בידי השר, המעידה על תפקידו וסמכויותיו. מוצע להוסיף את סימן ז' לפרק ב' שעניינו אכיפה מינהלית. כללי בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים ארוכות נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala prohibita, קרי: עבירות הסדר). עם השנים גברה התפיסה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי, הטלת סנקציות בידי רשות מינהלית ולא בידי בית משפט, מתאים יותר לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות. יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית, טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה מהירה להפרה ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר ציות. לכן, ההפרות שבשלהן מופעלת אכיפה מינהלית הן הפרות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן נוכח מקצועיותו של הממונה, שהוא המאסדר של התחום, והיכרותו את ההוראות המחייבות את הפועלים בתחום שעליו הוא אמון. הפרות אלה אינן מחייבות בירור עובדתי מורכב, ויתר על כן – אינן דורשות בירור של יסוד נפשי שאינו רלבנטי בהקשר של הוכחת הפרת ההוראות הרגולטוריות. בנוסף, הטלת הסנקציה המינהלית – העיצום הכספי, שונה מהטלת הסנקציה הפלילית. הסנקציה המינהלית היא סנקציה כספית בעוד שהסנקציה הפלילית יכולה להטיל גם מגבלות על החירות (דוגמת עונש מאסר). הסנקציה המינהלית אינה מלווה בקלון החברתי המלווה הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי. לכן, מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק תגרור הפעלה של מנגנוני אכיפה מינהליים. סימן משנה א': הטלת עיצום כספי תכליתה של הסנקציה המינהלית היא תכלית הרתעתית-מניעתית. סכומי העיצומים הכספיים המפורטים להלן נקבעו על ידי מינהל הספורט במשרד במטרה למנוע הפרות יעילות ולמנוע עשיית רווחים בשל אי ציות לכללי האסדרה. מטרת הסנקציה להחזיר את המפוקח לציות ולא לגרום להפסקת פעילותו, ולכן נקבעו סכומים מידתיים, בשים לב לאופי ההפרה (לפי דרגות חומרה שונות) ולהבחנה בין גופים מפוקחים שונים (יחידים או תאגידים). להלן העילות להטלת עיצומים כספיים, וסכומי העיצום המוצעים, כמפורט בסעיף 14יג המוצע: (1) הפרת הוראה להפסקת הפרה שנתן הממונה לפי סעיף 2(ג) למי שעסק באימון ספורט בסוג של פעילות ספורט מוסדר, בלא תעודת הסמכה מתאימה, בניגוד להוראות החוק – 10,000 שקלים חדשים; הסכום האמור נקבע בשים לב לעלות הממוצעת של קורסי הכשרה. (2) עריכת הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה, בניגוד להוראות סעיף 4א(א) – 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – 100,000 שקלים חדשים. מדובר בהפרה חמורה מאוד ועל כן נקבע סכום גבוה באופן יחסי לשאר העילות. המשרד מתמודד כיום עם תופעה של מוסדות בלתי מורשים והסעיף האמור נועד לסייע במיגורה. מדובר בסכום מידתי שנקבע בשים לב, בין השאר, למחזורי הפעילות בתחום בהתאם להערכת המשרד. (3) עריכת הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה למוסד לפי סעיף 4ב(ב), בניגוד להוראות סעיף 4א(א) – 60,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד –100,000 שקלים חדשים. מדובר בהפרה חמורה של קיום הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בדרגה או במיקום שלא אושרו למוסד, והדבר מקביל לקיום הכשרה בלא הכרה מתאימה. הסכום משקף את התכלית המניעתית-הרתעתית, בדומה לקבוע לגבי מוסדות הפועלים בלא הכרה כלל, ונקבע בשים לב, בין השאר, למחזורי הפעילות בתחום כמתואר לעיל. (4) גוף שמארגן פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, שארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה הנדרשת לפי סעיף 2(א), בניגוד להוראות סעיף 4יב(א) – 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא אגודת ספורט, איגוד, התאחדות או תאגיד אחר – 30,000 שקלים חדשים. בשים לב לשונות בין סוגי אירועי הספורט, מוצע לקבוע סכום שיהיה גבוה מספיק בכדי למנוע הפרות יעילות ולשמש תמריץ להעסיק מאמנים או מדריכים בעלי הסמכה. (5) איגוד או התאחדות שהעסיקו בעל תעודת הסמכה שאין בידו אישור על השתתפות בהשתלמות כלל-ענפית, בניגוד להוראות סעיף 4יב(ב) – 10,000 שקלים חדשים. הסכום האמור משקף תכלית הרתעתית-מניעתית. בסעיפים 14יד עד 14טז מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות זו. הוראות מפורטות אלו נועדו להבטיח זכויות בסיסיות של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שיוויונית של הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות. השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק הוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (להלן – הודעה על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי לממונה יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שבפני הממונה. בסעיף 14טו המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר בפני הרשות, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון את טענותיו בפני הממונה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, והממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. למפר זכות לטעון את טענותיו בכתב אולם לממונה שמורה הזכות להיענות לבקשת מפר לטעון את טענותיו בעל פה בפני הממונה. בסעיף 14טז מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקל הממונה את טענות המפר יחליט האם יש להטיל עיצום כספי ומה גובהו. ככל שהממונה יחליט כי לא נתגלו עובדות חדשות הסותרות או משנות את התשתית הראשונית שעליה נסמך כי אכן בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא בפני הממונה עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכול הממונה להפעיל את סמכותו להפחית את סכום העיצום הכספי. ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר ויהיה על המפר לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה. חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי טבען. מוצע בסעיף 14יז לקבוע כי על הפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. בהפרה חוזרת, מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר רצידיביסט. מאחר שההסדר המוצע מסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של הממונה להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף 14יח. מוצע לקבוע סמכות לשר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות נסיבות ושיקולים שבהתקיימם יפחית הממונה את העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם (להלן – תקנות ההפחתה). בתקנות ההפחתה רשאי השר להביא בחשבון, נסיבות ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח המציית בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף פעולה עם הממונה אשר נכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת הישנות ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה. כמו כן, במסגרת תקנות ההפחתה ראוי אף להתחשב במחזור עסקאותיו של המפר ולהפחית את סכום העיצום הכספי במקרים שבהם קיים חשש להמשך פעילותו הכלכלית של המפוקח. זאת, מאחר שמטרת העיצום הכספי היא להשיב את המפוקח למשטר ציות ולא לסכן את פעילותו הכלכלית. בסעיף 14יט מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 14יג שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה שבו הוגשה עתירה לבית המשפט או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני הממונה – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים בהם הוגשה עתירה לבית המשפט או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ובית המשפט או הממונה הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום בעתירה או בערעור) הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין. מוצע לקבוע בסעיף 14כ כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, עד לתשלומו. בנוסף, מוצע להסמיך את הממונה להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי לבקשתו של מפר. יובהר כי סמכות זו נתונה לממונה כל עוד לא חלף מועד התשלום. לאחר שחלף מועד התשלום, החוב עובר לגבייה במרכז לגביית קנסות ויחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות). עוד מוצע בסעיף 14כג לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות. סימן משנה ב': התראה מינהלית בסעיף 14כד מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) את סמכותו של הממונה להמציא למפר שהפר את הוראות סעיף 14יג התראה מינהלית, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 14יד. התראה מינהלית היא כלי אכיפה המקל עם המפר, ומחליף במקרים מסוימים, הטלה של עיצום כספי. ההתראה המינהלית מאפשרת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה, ללא תשלום העיצום הכספי. זאת, למרות שהתשתית העובדתית שלפני הממונה מעידה כי הייתה הפרה של הוראות החוק. מנקודת מבטו של הממונה, מנגנון ההתראה מאפשר לו להבהיר את דרישותיו למי שנתון לפיקוחו, בטרם יטיל עליהם עיצום כספי. ההנחה בבסיס הוויתור על הטלת עיצום כספי היא שהוראות הרגולציה אינן בהירות דיין או שהרגולציה מחייבת תקופת התארגנות מבחינת המפוקחים שבמהלכה יהיה להם קושי לקיים את דרישותיה. ההתראה המינהלית מאפשרת להבהיר גם למפר וגם לציבור המפוקחים הרחב, כי ההתנהגות שבשלה נשלחה ההתראה היא הפרה של הוראות החוק. סעיף 14כד מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע כי הנסיבות למתן התראה ייקבעו בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. מפוקח שנמסרה לו התראה מינהלית ואינו מסכים עימה, יכול לתקוף את החלטת הממונה בשתי דרכים. האחת היא הגשת בקשה לביטול ההתראה, מאחת העילות המנויות בסעיף 14כה. השניה היא הגשת עתירה לבית המשפט כאמור בסעיף 14לג. אם המפר לא ביקש את ביטול ההתראה או לא עתר לבית המשפט (או שעתר ובית המשפט דחה עתירתו), רואים את המפר כמי שביצע את ההפרה. בעת ביצוע הפרה נוספת (שבשלה יוטל עיצום כספי מוגבר), מנוע המפר מלטעון כי לא ביצע את ההפרה הראשונה. תחימת אפשרות העלאת הטענות לשלב משלוח ההתראה בלבד נועדה ליצור סופיות להליכים, וכן ודאות ומתן תוקף להתראה ככזו שאמורה להניע את המפר לציית לחוק. עוד מוצע לקבוע בסעיף 14כו כי אם נמסרה למפר התראה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה נמשכת. לעניין זה יובהר כי מכיוון שבהתראה מינהלית מוותר הממונה, כאמור לעיל, על העיצום הכספי בשל ההפרה, סכום העיצום הכספי שיוטל במקרה זה הוא בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונה שבגינה ניתנה ההתראה. ההודעה על כוונת חיוב שימסור הממונה למפר במקרה זה תהיה כאמור בסעיף 14יד, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה הנמשכת ובין השאר נתונים לעניין התמשכות ההפרה ולעניין תקופת ההפרה (ממועד משלוח ההתראה). במקרים שבהם ביצע המפר הפרה חוזרת לאחר משלוח התראה על ביצוע ההפרה הראשונה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף 14יד, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה החוזרת ולסכום העיצום הכספי המוטל בגינה, שהוא סכום גבוה יותר. סימן משנה ג': התחייבות להימנע מהפרה התחייבות להימנע מהפרה היא אמצעי אכיפה נוסף המקל עם המפר ומאפשר לממונה גמישות ומידתיות בהפעלת סמכויותיו. ההתחייבות מחייבת את הסכמת הממונה והמפר, ומאפשרת למפר לחזור לציות בלי שיוטל עליו עיצום כספי. חלף התשלום המפר יפקיד כערבון את סכום העיצום הכספי בלבד, שיושב לו בחלוף התקופה שבעדה ניתנה ההתחייבות. סעיף 14כז מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע כי הנסיבות שבהן יתאפשר למפר להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון ייקבעו בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. הפעלת מנגנון ההתחייבות מותנה בנסיבות שבהן קיימת תשתית ראייתית לביצועה של הפרה שניתן להטיל בשלה עיצום כספי, אך נוכח מאפייני ההפרה והמפר, ניתן להסתפק באמצעי אכיפה זה. בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את ההפרה ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה מהוראות החוק בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים, לפי קביעת הממונה. כמו כן עליו לעמוד בתנאים נוספים ככל שקבע הממונה בכתב ההתחייבות, במטרה לגרום להקטנת הנזק מההפרה או למניעת הישנותה. כאמור לעיל, בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בגובה העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו. הממונה רשאי לפטור מהפקדת העירבון או להפחיתו, אך יובהר כי הקלה זו נוגעת רק לעצם הפקדת העירבון. אם המפר ימשיך בביצוע ההפרה או יבצע הפרה נוספת – ניתן יהיה לגבות ממנו את מלוא הסכום, כמפורט בסעיף 14ל המוצע. ככל שהמפר ימשיך להפר את אותה הוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או יבצע הפרה נוספת של אותה הוראה, יחולט העירבון שהפקיד המפר, במועד דרישת התשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין – קרי, לאחר בירור טענותיו של המפר והחלטת הממונה כי המפר המשיך בביצוע ההפרה או חזר וביצע הפרה נוספת. עוד מוצע לקבוע כי גם במקרה שבו המפר הפר את אחד התנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות, יחלט הממונה את העירבון שהפקיד המפר, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה. העירבון שהופקד מבטא את סכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על המפר בשל ביצוע ההפרה הראשונה, אלמלא נשלח לו כתב התחייבות. בכך מבטא כתב ההתחייבות למעשה הטלה של עיצום כספי "על תנאי". חילוט העירבון במקרה של הפרה נמשכת, הפרה חוזרת או הפרת תנאי מתנאי כתב ההתחייבות ייחשב כהטלת עיצום על ההפרה המקורית שבשלה הוא ניתן. לכן, במקרה של הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, סכום העיצום הכספי שיוטל, בנוסף לחילוט העירבון, כאמור בסעיף 14ל, יהיה בשל הימשכות ההפרה או הישנותה, ולא יכלול את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונית. עוד מוצע לקבוע כי אם המפר לא עמד בתנאי כתב ההתחייבות שנתן בשל הפרה מסוימת, לא יתאפשר לו בעתיד להגיש כתב התחייבות נוסף אם חזר והפר אותה הפרה. ככל שהמפר עמד בכל תנאי כתב ההתחייבות, יוחזר לו כתב העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום הפקדתו ועד יום החזרתו. סימן משנה ד': שונות לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות לפי חוק זה או לפי חוק זה וחוק אחר שגם בשל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי. לכן, מוצע לקבוע בסעיף 14לב כי על מעשה אחד שמהווה כמה הפרות כאמור, ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מגלמת את המחויבות של הרשות המינהלית שלא להטיל סנקציות במידה העולה על הנדרש. כך, במידה שהמפר קיבל מהממונה הודעה על כוונת חיוב לגבי מעשה שבשלו שילם כבר עיצום כספי, יוכל לטעון במסגרת זכות הטיעון כי אין להטיל עליו עיצום כספי נוסף מכוח הוראה זו. בסעיף 14לג מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של הממונה לפי הסימן המוצע, כגון ההחלטה להטיל עיצום כספי (לאחר מסירת דרישת תשלום), למסור התראה מינהלית או לפרסם שמו של יחיד, ניתן יהיה להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט שלום. החלטות אלה הן החלטות מִנהליות ועל כן יש לקיים בעניינן ביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט המינהלי, ככל החלטה מינהלית אחרת. עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ביצוע החלטה של הממונה במקרה של הגשת עתירה, נתונה לשיקול דעתו של הממונה או של בית המשפט שאליו הוגשה העתירה. כן מוצע לקבוע כי אם התקבלה העתירה או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, סכום הכסף שיוחזר למפר יהיה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות. בהתאם לסעיף 14לד, מוצע לחייב את הממונה לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי. תכלית חובת הפרסום היא הבטחת שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של הממונה, אשר בידיו מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. על פי הסעיף המוצע, ככל שמדובר במפוקחים שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם. פרסום השם מהווה פגיעה בפרטיות, וככל שניתן להשיג את הפרסום בלא פגיעה בפרטיות – ראוי שכך ייעשה. יחד עם זאת, ככל שנדרש להזהיר את הציבור מפני התנהלות של מפר מסוים, על אף שמדובר ביחיד, ניתן יהיה לפרסם את שמו ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו קודם לכן. מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע להבהיר כי הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי. עם זאת, על אף חשיבותו של הפרסום כמפורט לעיל, הרי שכדי למנוע פגיעה מעבר לנדרש במפר כתוצאה מהפרסום האמור, מוצע להגביל את תקופת הפרסום לארבע שנים אם מדובר בתאגיד, ולשנתיים אם מדובר במפר יחיד. מוצע לקבוע בסעיף 14לה כי תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן התחייבות והפקדת ערבון לפי סימן זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם, אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי כל דין. אולם, מוצע להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל באכיפה מינהלית ואכיפה פלילית, ונדרש לבחור את מסלול האכיפה המתאים לנסיבות. על פי המוצע, אם החל הליך מינהלי נגד מפר, לא יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. ההיערכות לאכיפה מינהלית בכל הנוגע לאיסוף הראיות, לשיח עם המפר, וכד' נעשה בדרך שונה מאיסוף ראיות לצורך הליך פלילי. כך למשל המפר אינו נחקר באזהרה ואינו נערך להגנה משפטית כפי שנעשה לקראת הליך פלילי. לכן יש להימנע מהסבת הליך האכיפה מהליך מינהלי להליך פלילי, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות את המעבר להליך הפלילי. במקרה כזה של הסבת ההליך להליך פלילי, אם המפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי או העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו. באופן דומה מוצע לקבוע כי אם הוגש נגד אדם כתב אישום בשל מעשה המהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכי אכיפה מינהלית. סעיף 12 מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק הספורט, הוא סעיף העונשין, ולקבוע כעבירה פלילית שעונשה עד חצי שנת מאסר, את שלוש ההפרות האלה: (1) אדם העורך הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות סעיף 4א(א); (2) מוסד מוכר להכשרה שעורך הכשרה שלא בהתאם לתנאים שצוינו בהכרה שניתנה לו, בניגוד להוראות סעיף 4א(א); (3) גוף שמקיים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, שמארגן אימון ספורט בסוג פעילות ספורט מוסדר, על ידי מי שאינו בעל תעודת הסמכה מתאימה, בניגוד להוראות סעיף 4יב(א); מדובר בהפרות חמורות מבחינת האינטרס הציבורי ותכלית החוק, ויש לפעול למיגורן. כמו כן, לרוב ההפרות האמורות מבוצעות בידי תאגידים ולא יחידים. בנסיבות אלה, מוצע שלא להסתפק באכיפה מינהלית. במקרים מתאימים שבהם יוחלט לנקוט באכיפה פלילית, בשים לב להיקף ההפרה ולנסיבותיה, לא תינקט אכיפה מינהלית בגין אותה הפרה. סעיף 13מוצע להוסיף את כותרת סימן ט' לפרק ב', שעניינו תחולה ושמירת דינים. סעיף 14מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק הספורט, הקובע סייגים לתחולת החוק, ולהורות במסגרתו כי הוראות סעיף 4יג לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור באותו סעיף בידי מוסד חינוך או מי מטעמו, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו. סעיף 15מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק הספורט, שעניינו ביצוע ותקנות, ולהוסיף במסגרתו את סעיף קטן (ד) לעניין אגרות. מוצע להסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרת מאמנים או בקשה לחידוש הכרה כאמור וכן בעד בחינה עיונית או מעשית שיערוך המשרד או מי מטעמו. על פי המוצע, יכול שתיקבע בתקנות כאמור אגרה שונה לפי סוגי פעילות ספורט מוסדרים. סעיף 16מוצע להוסיף את התוספת הראשונה, ובה רשימת הנושאים להשתלמות כלל-ענפית. כן מוצע להוסיף את התוספת השנייה, שבה מובא נוסח שאלון הצהרת הבריאות למועמד לקורס להכשרת מאמנים או מדריכים. סעיף 17מוצע לערוך תיקון עקיף בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שיובהר כי עתירה נגד החלטה של רשות לפי חוק הספורט, למעט החלטה לפי סימנים ז' ו-ח' לפרק ב' (אכיפה מינהלית ועונשין) ולפי פרק ג' (המועצה הלאומית לספורט), תהיה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. סעיף 18 לשם היערכות מיטבית ליישומו של החוק, באופן שיאפשר למשרד כמו גם לעוסקים בתחום פרק זמן מספיק לצורך התארגנות, מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה שנה וחצי מיום פרסומו. כן מוצע לקבוע שתי הוראות מעבר לשם הבטחת רציפות, כמפורט להלן: (1) הכרה בבית ספר או במוסד שניתנה ערב יום התחילה לפי ההגדרה "תעודת הסמכה" שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, ושעומדת בתוקפה ערב היום האמור, יראו אותה כהכרה שניתנה בהתאם להוראות חוק הספורט, התשמ"ח–1988, כנוסחו בחוק זה, עד תום תוקפה, אלא אם כן בוטלה או הותלתה קודם לכן לפי הוראות חוק זה; (2) מי שהיה בעל תעודת הסמכה ערב הפרסום הראשון של המרשם כאמור בסעיף 2ד לחוק הספורט, התשמ"ח–1988, כנוסחו בחוק זה, זכאי להיכלל במרשם האמור אם הגיש בקשה לממונה וצירף לה עותק של תעודת ההסמכה שלו. הצעת החוק זהה להצעת חוק ממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק ממשלה – 1547). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/3856/24), ועל ידי חברת הכנסת יעל רון בן משה (פ/3923/24). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת סימון דוידסון (פ/2105/25). הצעת החוק זהה לפ/3923/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי