הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ג-2023

חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק), במתכונתו הקיימת היום, מאפשר לבני משפחה לפנות לבית משפט בבקשה לקבלת צו הגנה. בהתקיימות אחת מהעילות הקבועות בחוק, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה להגנת בן המשפחה ולקבוע בו איסורים ותנאים, למשל צו האוסר להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא במרחק מסוים מאותה דירה, או צו האוסר על אדם להטריד את בן משפחתו. אף על פי שהפרתו של צו הגנה מהווה עבירה פלילית, הרי שמלבד אפשרות ההעמדה לדין פלילי ופנייה לבית המשפט לפי פקודת ביזיון בית המשפט, או חילוט ערובה וקביעת תנאים נוספים בצו ההגנה, אין היום אמצעי המסייע באכיפת הצו ואין מעקב אחר קיומו בזמן אמת. אמצעי כזה נדרש במיוחד במצבים בהם מסוכנותו של בן המשפחה שכלפיו ניתן צו ההגנה היא גבוהה. הצורך עולה, בין השאר, ביחס לאסירים משוחררים, אשר חלקם מסיימים לרצות את מאסרם בלי שמסוכנותם כלפי בן משפחתם פחתה. צורך זה התעורר בשנים האחרונות, ובמסגרת תוכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין־משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה (אשר אומצה עקרונית בהחלטת ממשלה מס' 2820 מיום 7.7.2017), הומלץ לגבש תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט להורות על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי לשם הבטחת קיומם של צווי הגנה, וזאת כחלק מהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. מטרת החוק המוצע היא לאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי. אמצעי זה מבוסס על טכנולוגיית ניטור מיקום, המאפשרת ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של המפוקח. בית המשפט יהיה רשאי לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי אם סבר כי נשקפת סכנה גבוהה מאותו אדם לבן המשפחה או שיש חשש ממשי להפרה של צו הגנה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה, ולא ניתן להשיג את המטרה שלשמה ניתן הצו בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן הצו. עוד מוצע לאפשר לבית המשפט לבקש הערכת מסוכנות ממעריך מסוכנות שימונה לעניין זה. האפשרות למתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי במקרים המתאימים, תאפשר פיקוח ומעקב שיוכל לזהות את התקרבותו של המפוקח לביתו של בן המשפחה המוגן בצו או מקום אחר שהוגדר בצו או התקרבותו למקום הימצאו של בן המשפחה, ולוודא שצו ההגנה אינו מופר. בקבלת חיווי מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי על הפרה או על כניסה של המפוקח לטווח אזהרה, היחידה לפיקוח טכנולוגי שתוקם במשרד לביטחון הפנים, תפעל בהתאם לתפקידים המסורים לה לפי החוק המוצע, בין השאר, תפעל למניעת הפרת צו ההגנה באמצעות אזהרת המפוקח, עריכת בירור, הפניית כוח משטרתי או גורם סיוע אזרחי למקום במקרים המתאימים. כדי שהפגיעה בפרטיותו של אדם תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, החוק המוצע קובע תנאים להפחתת הפגיעה בפרטיות, ככל האפשר, וזאת באמצעות קביעת הוראות שונות כגון הוראות בדבר אופן החזקת המידע ושמירתו, הוראות בדבר שמירה על סודיות ואבטחת מידע, והכול באופן המפחית את סיכוני אבטחת המידע ופגיעה בפרטיות תוך שמירה על השגת תכלית הפיקוח הטכנולוגי. יודגש כי הצעת החוק מבקשת להבטיח את קיומם של צווי הגנה שניתנים להגנת נפגעי אלימות במשפחה, ובכלל זה נפגעי אלימות במשפחה שהם קטינים. בכך, הצעת החוק תביא לקידום ההגנה על קטינים, ומניעת פגיעה בהם, וזאת תוך שמירה על זכויותיהם. לצורך כך, מוצע לאפשר לבית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי גם להגנת קטין, כאשר השימוש באמצעי הטכנולוגי ייעשה ביחס למפוקח בלבד, יחד עם הסמכת שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והביטחון החברתי, להרחיב את השימוש באמצעי הטכנולוגי במועד מאוחר יותר. משום שמדובר באמצעי חדשני, מוצע לקבוע את הוראות חוק זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בשל לחץ הזמנים טרם התפזרות הכנסת העשרים וארבע אישרה ועדת ביטחון הפנים של הכנסת כמה הצעות חוק פרטיות שהוגשו בעניין זה, בנוסח זהה לנוסח הצעת החוק הממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה (הצעות חוק הממשלה – 1572 מיום ל' בסיוון התשפ"ב (29 ביוני 2022)). כיוון שהנוסח של ההצעות הללו זהה להצעת החוק הממשלתית כאמור, הוא מובא פעם אחת בעמ' 268 עבור כולן. סעיף 1 כללי בסעיף 1 להצעת החוק שעניינו פיקוח טכנולוגילהבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה, מוצע לקבוע כי לתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלוש שנים מהיום האמור (להלן – תקופת הוראת השעה), יקראו את החוק למניעת אלימות במשפחה, בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (10). לפסקה (1) מוצע להגדיר בסעיף 1 לחוק מונחים שנעשה בהם שימוש בחוק המוצע. כך למשל מוצע להגדיר את המונחים האלה: להגדרה "אמצעי פיקוח טכנולוגי" – מוצע להגדיר את המונח אמצעי פיקוח טכנולוגי כמכשיר או יישום המאכן את מקום הימצאו של אדם ומתריע במקרה של הפרת צו ההגנה או כניסה לטווח אזהרה, כפי שאישר השר לביטחון הפנים או מי מטעמו. להגדרות "גורם סיוע אזרחי", "טכנאי", "מוקדן" – מוצע להגדיר את המונחים גורם סיוע אזרחי, טכנאי ומוקדן כנציגי חברה מפעילה שהוסמכו לשמש בתפקיד זה, לפי עניין, על ידי מנהל היחידה לפיקוח טכנולוגי, כאמור בסעיף 3ד. להגדרה "הערכת מסוכנות" – מוצע להגדיר את המונח הערכת מסוכנות בחוק זה כהערכת סיכון, לרבות רמת הסיכון, לקיומה של התנהגות אלימה כמפורט בסעיף 3 לחוק, כלפי בן המשפחה שלהגנתו מבוקש הצו. להגדרה "חברה מפעילה" – מוצע להגדיר את המונח חברה מפעילה כחברה אחת או יותר שהמדינה התקשרה עימה למטרת הספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי או למטרת הסתייעות לביצוע תפקידיה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי בהתאם לסעיף 3ג(א). להגדרה "טווח אזהרה" – מוצע להגדיר את המונח טווח אזהרה כטווח הסמוך גאוגרפית לטווח ההפרה, כפי שקבע בית המשפט בהוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי. בטווח זה יתנהל מעקב אחר מיקומו של המפוקח ויתקבל חיווי מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי, ביחידה לפיקוח טכנולוגי. להגדרה "טווח הפרה" – מוצע להגדיר את המונח טווח הפרה כאזור, יישוב או מקום מסוים אחר שבית המשפט אסר על המפוקח להיכנס אליו בצו ההגנה שנתן, או אזור שבו נמצא בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה, וזאת אם בית המשפט אסר על המפוקח להימצא במרחק מסוים ממנו. להגדרה "מברר" ו"מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי" – מוצע להגדיר את המונחים מברר ומנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי כעובדי המשרד לביטחון הפנים שהוסמכו לשמש בתפקיד זה לפי סעיף 3ג לפי עניין. להגדרה "מעריך מסוכנות" – מוצע להגדיר את המונח מעריך מסוכנות כמי שמונה לפי סעיף 6ב לשמש כמעריך מסוכנות. להגדרה "מפוקח" – מוצע להגדיר את המונח מפוקח כמי שניתן כלפיו צו הגנה ובית המשפט הורה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי כלפיו. להגדרה "עבירת אלימות במשפחה" – מוצע להגדיר את המונח עבירת אלימות במשפחה כעבירה לפי סעיפים 192, 245, 300 עד 301ג, 329, 333, 345 עד 348, 351, 377, 380, 382(ג), 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ביניהן עבירות אלימות, מין, איומים, סחיטה, עבירת המתה ועוד, שנעשו כלפי בן המשפחה. להגדרה "צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי" – מוצע להגדיר צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי כמשמעותו בסעיף 3ב(ג). להגדרה "קצין משטרה מוסמך" – מוצע להגדיר את המונח קצין משטרה מוסמך כקצין משטרה שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי מטעמו, הסמיכו לצורך מתן המלצה על טווח אזהרה וטווח הפרה. לפסקאות (2) ו־(3) מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק שעניינו צו ההגנה וסמכויות בית המשפט לאסור על אדם לעשות מעשה או מעשים ולקבוע להם תנאים. מוצע לתקן את סעיף קטן (א), ובו להרחיב את פסקה (1) ולהוסיף את פסקה (4). לפי פסקה (1) בית המשפט רשאי לקבוע בצו ההגנה איסור על אדם להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה. מוצע להרחיב את פסקה (1), כך שיהיה ניתן לאסור על אדם להיכנס למקום מסוים אחר שבו שוהה בן משפחתו באופן קבוע במהלך שגרת חייו, לרבות מקום עבודתו, או להימצא במרחק מסוים מאותו מקום. אומנם כבר היום רשאי בית המשפט לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, לפי פסקה (2), ואולם לצורך מתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, יש צורך להגדיר זאת באופן ברור יותר לצורך הפעלת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי. עוד מוצע להוסיף את פסקה (4) אשר תאפשר לבית המשפט לאסור על אדם להימצא במרחק מסוים ממקום הימצאו של בן משפחתו, ביודעו שבן המשפחה נמצא באותו מקום. יובהר כי איסור כאמור יינתן בכפוף להוראות סעיף 3ב(ב), ובלבד שניתנה הוראה בצו ההגנה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי. נוסף על כך, מוצע להוסיף את סעיף קטן (א1) ולפיו הוראות סעיף 3ב לעניין שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי יחולו על איסורים בצו ההגנה שנקבעו בסעיף קטן (א), פסקאות (1) או (4) כאמור, וזאת כפי שיפורט בהמשך. כמו כן, מוצע לתקן בהתאמה את סעיף 2ג(א) שעניינו היתר להחזקה ונשיאה של נשק, באופן שמחריג את האפשרות של המחויב בצו לבקש מבית המשפט להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, גם ביחס לאיסור שניתן לפי סעיף 2(א)(4). לפסקה (4) מוצע לתקן את סעיף 2ו שעניינו העברת החלטות בית המשפט, ולהוסיף את סעיף קטן (ב), ולפיו הודעה על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי תינתן גם ליחידה לפיקוח טכנולוגי. לפי הסעיף היום, הודעות על צווי הגנה נמסרות לגורמים המנויים בסעיף, ובהם משטרת ישראל ופקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי ירייה. במקרים שהצו ניתן בתנאי פיקוח טכנולוגי, יש להעביר הודעה על הצו ליחידה לפיקוח טכנולוגי אשר אחראית, בין השאר, למניעת הפרת צו ההגנה כאמור, ולפעול למתן הגנה לבן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו. לפסקה (5) מוצע להוסיף את סעיפים 3ב עד 3ט, שעניינם הוראות שונות בנוגע לצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. לפי החוק הקיים, בית המשפט רשאי להורות על מתן צו הגנה בהתקיימות אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק – בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו. לסעיף 3ב המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ב שעניינו צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. יובהר כי ההוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי תינתן רק לגבי האיסורים שבסעיף 2(א)(1) או (4), אך בית המשפט רשאי לקבוע איסורים ותנאים נוספים בצו ההגנה כאמור בסעיף 2 לחוק. לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לכלול הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בצו הגנה לפי סעיף2(א)(1), אם אסר על המחויב בצו להיכנס לדירה של בן המשפחה או למקום מסוים אחר שבו שוהה בן המשפחה באופן קבוע במהלך שגרת חייו, או להימצא במרחק מסוים מאותה דירה או אותו מקום, והתקיימו התנאים בסעיף קטן (ג), שיפורטו בהמשך. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי בית המשפט לא ייתן צו הגנה לפי סעיף 2(א)(4) אלא אם כן הצו הוא להגנתו של בן משפחה שאינו קטין או חסר ישע, והתקיימו התנאים בסעיף קטן (ג). מעבר לכך, נדרש שבית המשפט יכלול בצו ההגנה הוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי כלפי המפוקח וכלפי בן המשפחה המוגן בצו, בכפוף להסכמתו של בן המשפחה כאמור בסעיף קטן (ד). לסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע את התנאים למתן צו הגנה הכולל הוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי: בפסקה (1) מוצע לקבוע שצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי יינתן אם בית המשפט שוכנע כי בנסיבות העניין נדרש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה בנסיבות העניין או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מאותו האדם שכלפיו ניתן או התבקש הצו, לבן המשפחה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות אלימות במשפחה. נוסף על כך, על בית המשפט להשתכנע כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח הטכנולוגי, בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן או מבוקש הצו. בפסקה (2) מוצע לקבוע תנאי ולפיו מעמדת היחידה לפיקוח טכנולוגי שתובא לפני בית המשפט עולה כי קיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי מתוך מכסת האמצעים הטכנולוגיים לפי סעיף 3ט, בכפוף לכך שנקבעה מכסה כאמור, וכי קיימת היתכנות לשימוש באמצעי בנסיבות בעניין. עמדת היחידה שתובא לפני בית המשפט תכלול, בין השאר, התייחסות לטווח האזהרה וטווח הפרה המומלצים על פי חוות דעתו של קצין משטרה מוסמך. בית המשפט רשאי לתת ליחידת הפיקוח הנחיות מיוחדות לעניין השיקולים שבהם תתחשב היחידה בעמדתה, וזאת לשם התחשבות בצרכיו של מי שכלפיו ניתן או מתבקש הצו, ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו. עמדת יחידת הפיקוח תובא בתוך 96 שעות מהמועד שבו בית המשפט ביקש לקבלה. מעבר לכך, יובהר כי לצורך קבלת החלטה בנוגע לשימוש באמצעי הטכנולוגי, רשאי בית המשפט לדרוש תסקיר עובד סוציאלי לפי סעיף 6 לחוק או הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק, כפי שיפורט בהמשך. לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי גם כלפי בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו, יהיה בכפוף להסכמה של בן המשפחה לשימוש כאמור, לרבות הסכמתו לניטור מקום הימצאו. טרם מתן הסכמה כאמור, בן המשפחה יקבל הסבר על אמצעי הפיקוח ויעילותו, וכן הבהרה על איסוף המידע על אודותיו. לעומת זאת, לא נדרשת הסכמת המחויב בצו לצורך הטלת אמצעי פיקוח זה. לסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי ביחס לצו הגנה שניתן להגנת קטין ומבוקש לכלול בו שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי כלפי המחויב בצו, יש צורך לקיים את התנאים האלה: אמצעי הפיקוח ימוקם במקום מגוריו של הקטין או במקום אחר שיורה עליו בית המשפט וכי ניתנה הסכמת הורהו או אפוטרופסו של הקטין, ואם הקטין היה בן 14 ומעלה, גם הסכמתו. עוד מוצע לאפשר לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, להורות על שימוש באמצעי כאמור אף בלי שניתנה הסכמת הורה או אפוטרופסו של הקטין. לסעיף קטן (ו) במעמד מתן הצו כאמור, בית המשפט יורה על טווח ההפרה והאזהרה לעניין האיסורים הכלולים בצו, ויבהיר למפוקח את משמעות הצו, תנאיו ותוצאות הפרת הצו, לרבות את חובתו לענוד את הצימוד בהתאם להוראות הצו ולשתף פעולה עם יחידת הפיקוח. יודגש כי הפרת הוראה מהוראות צו ההגנה מהווה עבירה עונשית לפי סעיף 287 לחוק העונשין. לסעיף קטן (ז) מוצע להדגיש כי הוראות סעיף זה לא יחולו על צו הגנה מפני קטין. הוראות בעניין צו הגנה מפני קטין מעוגנות היום בסעיף 3א לחוק. מכיוון שהשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, שהוא אמצעי חדש וניסיוני, כרוך בנשיאת מכשיר באופן קבוע וניטור רציף ומעקב בזמן אמת, מוצע להחריג בשלב זה קטינים, ולבחון במהלך תקופת הוראת השעה את האמצעי והשימוש בו, ובהתאם את התאמתו לשימוש גם ביחס לקטינים מחויבים בצו. לסעיף 3ג המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ג שעניינו הקמת יחידת פיקוח טכנולוגי ומינוי בעלי תפקידים ביחידה. לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח טכנולוגי שתבצע תפקידים אלה וכל תפקיד אחר המוטל עליה לפי חוק זה: ביצוע ניטור באמצעות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי של מקום הימצאו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה, לפעול למניעת הפרת צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי, באמצעות אזהרת המפוקח, עריכת בירור מולו, ובמקרים המתאימים הזעקת כוח תגובה משטרתי על פי נוהל שייקבע, וכן לפעול למתן הגנת בן המשפחה המוגן בצו ואזהרתו מפני חשש להפרת צו ההגנה ובמקרים המתאימים הזעקת משטרה או גורם סיוע אזרחי למקום הימצאו. כמו כן, היחידה תקים ותנהל מאגר מידע כמפורט בסעיף 3ז לחוק. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים ימנה עובד ממשרדו לשמש מנהל של יחידת הפיקוח הטכנולוגי. המנהל יהיה אחראי על הפעלת היחידה, על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, על הסמכת טכנאים, מוקדנים וגורם סיוע אזרחי, כפי שיפורט בהמשך, ויקיים קשר עם החברה המפעילה ויפקח על פעילותה בעניינים הנוגעים להתקשרות עימה. לסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים רשאי למנות מקרב עובדי משרדו מבררים לשם עמידה בקשר עם המפוקח ועם בן המשפחה המוגן בצו לאורך תקופת הצו, וכן לשם עריכת בירור בעקבות חיווי על אודות אירוע שהתרחש בטווח האזהרה או בעקבות חיווי על תקלה טכנית, כאמור בסעיף 3ה(א) שיפורט להלן. כמו כן, מוצע לקבוע כי לא ימונה למברר מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמברר, על המברר לקבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו וכן עליו לעמוד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה על כך השר. לסעיף 3ד המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ד שעניינו הסמכת נציגי חברה מפעילה וסמכויותיהם. לסעיף קטן (א) מוצע לאפשר למנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי להסמיך נציגים של חברה מפעילה לשם הסתייעות בהם לביצוע תפקידיה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי. כאמור בסעיף ההגדרות, חברה מפעילה היא חברה אחת או יותר שהמדינה התקשרה עימה לשם הספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי פיקוח טכנולוגי, וכן לשם הסתייעות לביצוע תפקידי היחידה. כעת, מוצע לקבוע כי מנהל הפיקוח הטכנולוגי יהיה רשאי להסמיך נציגים של חברה מפעילה לשמש כטכנאים, או מוקדנים, או כגורם סיוע האזרחי לשם הסתייעות בהם כאמור. הטכנאי יפעל, בין השאר, להתקנת אמצעי פיקוח הטכנולוגי, בדיקת היתכנות להתקנתו, בדיקת תקינותו, תיקונו והחלפתו, ולצורך כך הוא רשאי להיכנס, בתיאום מראש ובכל עת סבירה, למקום מגוריו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו. המוקדן יבצע מעקב אחר התראות במסך מרכז השליטה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי בשלב כניסת המפוקח לטווח האזהרה, יקבל קריאות על אודות מצוקה של בן המשפחה המוגן בצו, יבצע מעקב אחר חיווים ופניות שונות לרבות בעניין תקלות, ויתעד את כל אלה, וכן יבצע פעולות בהתאם לנוהל שייקבע בנוגע ליידוע הגורמים השונים, כפי שיפורט להלן. פעולותיו של המוקדן יתבצעו בהתאם להנחיות קבועות מראש שאושרו על ידי מנהל הפיקוח הטכנולוגי. לבסוף, רשאי הוא להסמיך נציג שהוא גורם סיוע אזרחי, לעניין הגעה למקום שהותו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, במטרה לסייע לו להיכנס למקום בטוח. יובהר כי הגורם המסייע, במקרים מתאימים, יוכל לעכב אדם ככל אדם פרטי, עד לבוא שוטר, בכפוף להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). עוד יובהר כי גורם זה לא יישא עימו נשק בעת ביצוע תפקידו ואין לו סמכות לנקוט את כל אמצעי תגובה אחר כלפי המחויב בצו, למעט ההוראות החלות על כל אזרח ואזרח. לסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) מוצע לקבוע כי טכנאי, מוקדן או גורם סיוע אזרחי לא יוסמכו על ידי מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי אלא אם כן התקיימו כל אלה: הוא תושב ישראל או אזרח, שלא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומתה או נסיבותיה לדעת מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, אין הוא ראוי לשמש כבעל תפקיד; הוא עבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, ובכלל זה הכשרה בתחום אלימות במשפחה ושמירה על פרטיות וכבוד האדם; הוא אינו עלול להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים. נוסף על כך, השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע דרישות נוספות בעניין השכלה, ניסיון והשתלמויות, וכן רשאי הוא לקבוע דרישות שונות לתפקידים השונים. לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי במועד הסמכת הגורמים כאמור בסעיף קטן (א), מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יביא לידיעתם את חובתם לשמור על סודיות כאמור בסעיף 11ב לחוק, ואלה יחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע בהתאם לחובה כאמור. לסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי גורמי החברה האזרחית שהוסמכו לפי סעיף זה, לא יטפלו במסגרת תפקידם בנושא שהטיפול בו יגרום להם למצב של ניגוד עניינים. לסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי נציגי החברה המפעילה יפעלו מטעם ובפיקוח מנהל הפיקוח הטכנולוגי, בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוחו, ולא יפעילו סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן למנהל הפיקוח הטכנולוגי ולעובדיו על פי דין. לסעיף קטן (ז) מוצע כי מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יהיה רשאי לבטל הסמכה שנתן לנציג חברה מפעילה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, וזאת בהתקיים אחד מאלה: ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי, אחד מהתנאים למתן ההסמכה חדל להתקיים או שהוא הפר הוראה או הנחיה של מנהל יחידת הפיקוח. לסעיף 3ה המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ה שעניינו חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי. לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי במקרים שבהם התקבל חיווי מהאמצעי המעיד על תקלה טכנית או על כניסה של המפוקח לטווח האזהרה, מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי או מברר, רשאי לדרוש מהמפוקח להזדהות באמצעות מסירת שמו ומענו, תעודת זהות או תעודה אחרת המזהה אותו. כמו כן, רשאי הוא לדרוש מהמפוקח למסור לו כל ידיעה או מסמך שעשויים לכלול מידע בנוגע לעמידתו בתנאי הפיקוח או להפרתם, ובכלל זה לברר עימו את מקום הימצאו. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראות בנוגע לפעולה של המוקדן, זאת אם התקבל חיווי מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי על כניסה לטווח אזהרה, וזאת בהתאם לנוהל שיקבע לפי סעיף קטן (ג) שיפורט להלן. המוקדן יידע את המפוקח על דבר היכנסו לטווח האזהרה ויזהירו מפני הפרה. כמו כן, המוקדן יידע את בן המשפחה המוגן בצו בדבר הצורך להיכנס למקום בטוח, ויודיע לגורם הסיוע האזרחי להגיע למקום שהותו של בן המשפחה כאמור. יובהר כי לעניין זה, מנהל יחידת הפיקוח יורה בנוהל מפורט, על אופן הפעולה של המוקדן. בנוהל ייקבעו, בין השאר, הוראות בנוגע למקרים שבהם על המוקדן ליצור קשר עם המפוקח או עם בן המשפחה המוגן לצורך יידוע כאמור, ותיעודו. לסעיף 3ו המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ו שעניינו אישור אמצעי פיקוח טכנולוגי. על פי סעיף זה, השר לביטחון הפנים או מי מטעמו, יאשר מכשיר או יישום כאמצעי פיקוח טכנולוגי, אם פגיעתו בזכויותיהם של המפוקחים, כגון פגיעה בכבודם או בפרטיותם, אינה עולה על הנדרש וזאת לשם הגנה על בני משפחה שלהגנתם ניתן הצו, וכי האמצעי נמצא ברמת אמינות מספקת. לסעיף 3ז המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ז שעניינו מאגר מידע. בסעיף זה הוראות שונות בעניין מאגר המידע שיוקם במשרד לביטחון הפנים. מוצע לקבוע כי יחידת הפיקוח הטכנולוגי היא זו שתקים ותנהל את מאגר המידע וכי מאגר זה יכלול מידע שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגי על נתוני איכון המעידים על הפרת צו או כניסה לטווח אזהרה בלבד. מאגר המידע יהיה חסוי, לא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה, והוא לא יחובר לרשת מחשבים למעט תקשורת מחשבים של המשרד לביטחון הפנים ושל משטרת ישראל. כמו כן, לא תתאפשר גישה למאגר המידע למעט למורשה גישה שנקבע בתקנות, ובכפוף להוראות סעיף. במידע שבמאגר לא ייעשה שימוש אלא לצורך השימושים שפורטו בסעיף קטן (ד), ובלבד שלא ייעשה שימוש במידע נגד בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, ובכל במידה הנדרשת בנסיבות העניין. בין שימושים אלה: הבטחת קיומו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי או הוכחת הפרתו, או לצורך מתן צו הגנה או הארכתו; הליך פלילי נגד המפוקח בשל הפרת צו הגנה או חשד להפרה כאמור, או בשל ביצוע עבירת אלימות במשפחה או עבירה אחת שנעברה תוך הפרת הצו, כלפי בן המשפחה המוגן בצו, או עבירה כאמור כלפי קטין שהוא אחראי עליו, או בשל חשד לביצוע עבירה מהעבירות כאמור; בדיקת תקינות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, תחזוקת מאגר המידע, תיקונים, תוספות ועדכונים טכנולוגיים; ביצוע תחקיר של הנתונים השמורים במאגר המידע ובלבד שלא יהיה מידע שיביא לזיהוי של אדם; שימוש שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן את הסכמתו אליו; לשימוש היחידה לפיקוח טכנולוגי או המשטרה לצורך הגנה על בהליך משפטי בשל ביצוע תפקידן על פי דין. כמו כן, מוצע לקבוע כי המידע שבמאגר המידע יישמר לתקופה המזערית הנדרשת לצורך יישום הוראות חוק זה בעניין צווי הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, כפי שתיקבע בתקנות. מעבר לכך, אם יש צורך בגישה למאגר המידע לשם תחזוקה, תיקונים, הוספת תוספות או עדכונים טכנולוגיים, תותר הגישה למאגר גם לבעלי מקצוע, גם בעלי מקצוע שאינם שוטרים או עובדי המשרד לביטחון הפנים, ובלבד שאושרו מראש בידי ראש אגף ביטחון מידע וסייבר במשרד לביטחון הפנים או מי מטעמו, תוך היוועצות במשטרה. לסעיף 3ח המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ח שעניינו אבטחת מידע. לפי סעיף זה, הן אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, הן המידע המתקבל ממנו למאגר מידע והן ההתקשרות בין אמצעי הפיקוח הטכנולוגי למאגרי מידע, יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה. לסעיף 3ט המוצע מוצע להוסיף את סעיף 3ט שעניינו מכסת אמצעים לפיקוח טכנולוגי, ולפיו השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, יקבע את מכסת האמצעים לפיקוח טכנולוגי שניתן להורות על שימוש בהם לפי חוק זה. בצו כאמור, ניתן לקבוע מספר שונה של מכסות לכל שנה מתוך המספר המרבי, וכן לתקופה מסוימת לצורך בחינת הפעלת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי. לפסקה (6) מוצע לתקן את סעיף 4(ג) לחוק, שעניינו סדרי דין, כך שצו בתנאי פיקוח טכנולוגיים, יינתן במעמד שני הצדדים. לפסקה (7) מוצע להוסיף, אחרי סעיף 6 לחוק, את סעיפים 6א עד 6ג, שעניינם הערכת מסוכנות ומעריכי המסוכנות. כאמור בסעיף ההגדרות, הערכת מסוכנות מוגדרת בסעיף ההגדרות כהערכת סיכון, לרבות רמת הסיכון, לנקיטת אלימות כלפי בן משפחה כאמור בסעיף 3 לחוק, ומעריך מסוכנות מוגדר כמי שמונה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי לערוך הערכת מסוכנות לפי חוק זה. לסעיף 6א המוצע מוצע להוסיף כלי נוסף לבית המשפט אשר יכול לסייע לו בבואו לקבל החלטה בעניין צו הגנה. עם זאת, יובהר כי סמכויות בית המשפט לפי החוק נשמרות, וכי ההוראות בעניין הערכת מסוכנות אינן גורעות מסמכותו. כך למשל, בית המשפט אינו מחויב לדרוש הערכת מסוכנות טרם מתן צו, והוא רשאי לתת צו הגנה, לרבות צו הגנה במעמד צד אחד, גם בלא הערכת מסוכנות, ובלבד שהתקיימו העילות בחוק או לחלופין, הצו ניתן בהסכמה. לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי לצורך מתן צו הגנה להגנתו של בן משפחה שאינו קטין או חסר ישע, ובכלל זה צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, רשאי בית המשפט להורות כי מעריך מסוכנות יערוך הערכת מסוכנות של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה. הורה בית המשפט כאמור, יגיש מעריך המסוכנות לבית המשפט את הערכת המסוכנות בתוך שבעה ימים מיום מתן ההוראה כאמור, או במועד מאוחר יותר שיורה עליו בית המשפט. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי בית המשפט ימסור העתק מממצאי הערכת המסוכנות לבעלי הדין. עם זאת, רשאי בית המשפט להחליט שלא למסור את ממצאי הערכת המסוכנות, כולם או מקצתם, למי מהצדדים, מטעמים שיירשמו. לסעיפים קטנים (ג) ו־(ו) מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לבקש ממעריך המסוכנות שערך את הערכת המסוכנות הסבר או השלמה לאמור בה, וכן יחולו על הערכת המסוכנות הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, ולפיהן בית המשפט יהיה רשאי לצוות על מעריך המסוכנות להיחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. לסעיפים קטנים (ד) ו־(ה) מוצע לקבוע כי לא ייעשה שימוש בהערכת מסוכנות שהוגשה לבית המשפט אלא לצורך חוק זה והיא לא תתקבל כראייה בהליך משפטי אחר, למעט בבקשות למתן צו הגנה לפי חוק זה. עם זאת, רשאי מעריך המסוכנות להעביר מידע לעובד סוציאלי לפי חוק או לקצין מבחן, או עובד סוציאלי מגייס ממעריך, לצורך מילוי תפקידם לפי חוק, והוא יהיה רשאי לעשות שימוש במידע בקשר לאותו אדם או לילדיו הקטינים ובמידה הנדרשת. לסעיף 6ב המוצע מוצע להוסיף את סעיף 6ב שעניינו מינוי מעריך מסוכנות, ביטול והתליה של מינוי. מוצע להסמיך את שר הרווחה והביטחון החברתי למנות מעריכי מסוכנות (בסעיף זה – השר). שר הרווחה יקבע בתקנות תנאי סף למינוי מעריכי מסוכנות, ובכלל זה הסדר ניגוד עניינים ודרישות העדר עבר פלילי ומשמעתי. וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות, הוראות בעניין הכשירות והמומחיות הנדרשים ממעריך מסוכנות, ובכלל זה מומחיות בתחום האלימות במשפחה, השכלה, הכשרה, ניסיון מקצועי, השתלמויות ובחינות. לא ימונה אדם למעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום אלימות במשפחה, והכול כפי שיקבע השר בתקנות. כמו כן, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לבטל מינוי של מעריך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי, ובכלל זה אם הוא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית, או אם קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות. השר אף רשאי להתלות מינוי של מעריך מסוכנות במקרים המתאימים, אם מצא בנסיבות העניין כי אין הוא מתאים לשמש כמעריך מסוכנות, וזאת לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו. לסעיף 6ג המוצע מוצע להוסיף את סעיף 6ג שעניינו סמכות מעריך המסוכנות לקבל מידע. מוצע לאפשר למעריך המסוכנות לקבל את מלוא המידע הנדרש לצורך עריכת הערכת המסוכנות על ידו, וזאת על אף האמור בכל דין, וזאת ככל שמידע זה הוא בקשר למי שכלפיו ניתן או מבוקש הצו. מי שיש ברשותו מידע כאמור, חייב למוסרו על פי דרישתו. כך למשל, רשאי מעריך המסוכנות לקבל מידע כאמור בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019; כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי המשיב לבקשה, המיוחסות לעבירות אלימות במשפחה, הפרת צווי הגנה וצווי מניעת הטרדה מאיימת, לרבות מסמכים מהליכים לפני ועדת שחרורים כמשמעותה לפי חוק שחרור על תנאי, התשס"א–2001, או ועדה לעיון בעונש. נוסף על כך, מעריך המסוכנות רשאי לקבל מידע על אודות דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין; הערכות מסוכנות עדכניות שנעשו בעניינו של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה, לרבות על אודות מסוכנות בעת שהותו כאסיר, והערכת מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006; וסיכום מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996. לפסקה (8) מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק שעניינו הפרת צו. לסעיף קטן (א) מוצע לתקן את סעיף 7(ב) הקובע, בין השאר, כי אם הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1), איסור כניסה לדירה שבה מתגורר בן משפחה או איסור להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, רשאי שוטר לעצור את המפר. כעת מוצע לתקן סעיף קטן זה כך ששוטר יהיה רשאי לעצור את המפר גם אם התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על הפרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וגם אם הוגשה תלונה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(4), איסור על הימצאות במרחק מסוים מבן משפחה. לסעיף קטן (ב) מוצע להוסיף לסעיף 7 לחוק, את סעיף קטן (ד), ולפיו היחידה לפיקוח טכנולוגי תמסור לבית המשפט דיווח במקרה של הפרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, בצירוף התיעוד המעיד על ההפרה. קיבל בית המשפט דיווח על הפרת צו הגנה כאמור, וצו ההגנה עודנו בתוקף, רשאי הוא לבקש את תגובת הצדדים או לקבוע דיון כדי לבחון את צו ההגנה, תנאיו ואת הצורך בהארכתו. לפסקה (9) מוצע להוסיף את סעיף 11ב לחוק שעניינו חובת סודיות. לפי סעיף זה, כל אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, הוא נדרש לשמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט. מי שהפר את חובת הסודיות, דינו מאסר שלוש שנים. לפסקה (10) מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק ולהוסיף סמכויות לשר המשפטים, לשר לביטחון הפנים ולשר הרווחה והביטחון החברתי, להתקין תקנות לביצוע הוראות חוק זה. כך, השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 3ג עד 3ו ו־3ח, והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיפים אלה בהסכמת שר המשפטים. כמו כן, מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להתקין תקנות לעניין אופן החזקתו ושמירתו של מידע במאגר המידע, אופן הבקרה על פעולות המבוצעות בו, מורשי הגישה למידע הכלול בו, ההגבלות שיחולו עליהם, בשים לב לרגישות המידע ולהיקפו, ובלבד שהגישה למאגר דרושה לצורך מילוי תפקידם. עוד מוצע לקבוע כי שר הרווחה והביטחון החברתי, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע תקנות לביצוע הוראות סעיפים 6א עד 6ג בעניין הערכת מסוכנות ומעריכי מסוכנות. סעיף 2מוצע לקבוע אפשרות להרחבת הוראת השעה לעניין צו הגנה שניתן להגנת קטין, וזאת בתום 18 חודשים מיום התחילה. לפי סעיף זה, שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והביטחון החברתי, יהיה רשאי להרחיב את הוראות החוק, על אף הוראות סעיפים 3ב(ב) ו־(ה) לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה, שעניינם שימוש באמצעי טכנולוגי בצו הגנה שניתן להגנת קטין, ו־6א(א) לעניין הערכת מסוכנות. השר רשאי לקבוע הוראות בשניים אלה: (1) הרחבת השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי גם לניטור מקום הימצאו של בן משפחה שהוא קטין שלהגנתו ניתן צו הגנה, ובלבד שניתנה הסכמתו של הקטין לכך. בהוראות כאמור ייקבע הגיל המינימלי לשימוש באמצעי פיקוח כאמור והוראות נוספות לשמירת טובתו של הקטין וזכויותיו. לפי הרחבה זו, שימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי לא יהיה עוד מוגבל למיקום במקום מסוים כאמור בסעיף 3ב(ה) ו־(ה) לחוק; (2) רשאי השר להרחיב את האפשרות לערוך הערכת מסוכנות של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה ביחס למסוכנות כלפי קטין או חסר ישע שהם בני משפחתו, כך שבית המשפט יהיה רשאי לבקש הערכת מסוכנות זו לצורך קבלת החלטה בעניין מתן צו ההגנה להגנת קטין או חסר ישע לפי סעיף 6א(א) לחוק. סעיף 3מוצע לקבוע כי מועד תחילתו של חוק זה הוא שנים עשר חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). כמו כן, השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ושר הרווחה ובאישור הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, יהיה רשאי לדחות בצו את תחילתו של חוק זה לתקופה נוספת שיקבע, ושלא תעלה על שישה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום הוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, כנוסחו בחוק זה. סעיף 4מוצע לקבוע עריכת מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה, על ידי המשרד לביטחון הפנים, בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי. כאמור, הוראות חוק זה נקבעו לתקופה של שלוש שנים. כדי לבחון את השפעותיו של החוק המוצע, מוצע לערוך מחקר מלווה שממצאיו יוגשו לשר לביטחון הפנים, שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים, בצירוף המלצות לעניין הארכת המועד, לא יאוחר מחצי שנה לפני תום תקופת הוראת השעה. סעיף 5מוצע לקבוע כי במהלך תקופת הוראת השעה, השר לביטחון הפנים או מי מטעמו ידווח מדי שנה לוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: מספר הצווים שניתנו בתנאי פיקוח טכנולוגי לפי סעיף 3ב, מספר ההתראות שהתקבלו מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי, מספר ההפרות של צווים כאמור ומספר ההליכים הפליליים שנפתחו בשל הפרת צווי הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/173/25), על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/188/25), על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/191/25), על ידי חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1281/25) ועל ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/1749/25). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ויוראי להב הרצנו (פ/34/24), על ידי חברת הכנסת קרן ברק (פ/300/24), על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/895/24), על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/2336/24) ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2412/24). הצעות החוק נדונו בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת העשרים וארבע ואושרו בקריאה הראשונה (הצעות חוק הכנסת – 939), בנוסח הזהה להצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הממשלה – 1572). הצעת החוק מוגשת בנוסח זהה לנוסח הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הכנסת – 939) ולנוסח הצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעות חוק הממשלה – 1572) ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי