הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)

בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית ואשר שופטי בית המשפט מחויבים לפעול על פיהם כחלק מהצהרת האמונים שלהם למדינת ישראל ולחוקיה. מוצע לעגן בחקיקה, לראשונה, כי רק לבית המשפט העליון סמכות לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים, ולהבהיר כי שימוש בסמכות זו אינו דבר של מה בכך, ועל כן החלטה בעניינים אלה חייבת להיות כאשר הדיון מתקיים בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון וההחלטה מתקבלת פה אחד. באופן זה ניתן יהיה לוודא ששימוש באמצעי הקיצוני של פסילת חקיקה ראשית של הכנסת, יתבצע רק במקרים בהם מצאו כל שופטי בית המשפט סתירה ברורה וחדה בין הוראה ששוריינה בחוק-יסוד לבין הוראותיו של החוק הרגיל. מאחר ולישראל אין כיום חוקה שהתקבלה בהליך מיוחד ומסודר, אין הצדקה שחוקי יסוד שנחקקו ברוב רגיל, ואפילו ברוב חברי הכנסת, יגבילו את שיקול הדעת של המחוקקים, שכן כידוע "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" (תלמוד בבלי, כתובות, דף כ"ב). לכן, מוצע לקבוע שחברי הכנסת רשאים לקבוע בכל חוק הוראת חוק גוברת לפיה החוק יחול על אף הוראות חוקי היסוד. חוק שנכללה בו הוראת חוק גוברת, שהתקבלה ברוב חברי הכנסת, יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית במשך כל תקופת כהונתה של הכנסת שחוקקה אותו וכן עד שיחלפו שנתיים מיום שתיבחר הכנסת שנבחרה לאחר חקיקתו. ככל שתבחר הכנסת החדשה להאריך את הוראת החוק הגוברת, תוכל לעשות זאת בהחלטה שגם היא תתקבל ברוב חבריה. במקרה בו שתי כנסות רצופות סברו שמדובר בחוק שיש להעמידו מעל הוראות חוקי היסוד האחרים ולחסנו מביקורת שיפוטית, תעמוד הוראת החסינות בתוקפה עד שהכנסת תבטלה בחוק, שכן ניתן להניח שמדובר בחוק הנהנה מתמיכה ציבורית רחבה ומתמשכת, ואשר הריבון, העם, מעוניין בקיומו. אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון. קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם. הצעת חוק היסוד הוכנה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/50/24), על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת (פ/254/24), על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/297/24) ועל ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן (פ/3186/24). הצעת החוק זהה לפ/3186/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי