הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - כשירות המאמץ), התשפ"ג-2022

בימים אלה יש הקוראים תיגר על זכותם היסודית של אחרים לחיי משפחה ולעיצוב התא המשפחתי שהקימו על פי בחירתם. זכות האדם למשפחה היא מיסודות הקיום האנושי ועל חשיבותה עמדה השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 7444/03 בלאל מסעוד דקה נ' שר הפנים (ניתן ביום 22.2.2010), בקביעתה כי "מימושה הוא תנאי למיצוי החיים וטעם החיים; היא תנאי להגשמה העצמית של האדם, וליכולתו לקשור את חייו עם בן זוגו וילדיו בשותפות גורל אמיתית. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם, ואת התגלמות מאוויי חייו. הזכות למשפחה ניצבת במידרג עליון של זכויות האדם". הזכות לחיי משפחה כוללת בתוכה זכות חשובה נוספת, הזכות להורות. על מעמדה של הזכות להורות עמדה פרופסור דפנה ברק ארז בציינה כי "מימושה של אופציית ההורות אינו רק דרך חיים אפשרית, אלא מושרש בקיום האנושי [...] הבחירה בהורות אינה רק בחירה לגבי דרך חיים; יש לה משקל מעבר לכך בקיום האנושי. היא מבטאת צורך קיומי בסיסי" (דפנה ברק-ארז "על סימטריה וניטרליות: בעקבות פרשת נחמני" עיוני משפט כ 197, 200 (1996)). זכויות חוקתיות אלה נשללות היום, בחסות החוק, מזוגות שאינם נשואים ומיחידים שכשירותם להיות הורים מאמצים גבוהה, אך הם אינם עומדים בהגדרת סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, הקובע כי מאמצים כשירים הם רק "איש ואישתו". החוק מעניק שיקול דעת לבית המשפט לאפשר ליחידים לאמץ רק במצבים חריגים. תוצאה זו אינה שוויונית ואינה צודקת. לפיכך, מוצע לבטל את ההפליה בין המבקשים לאמץ ולקבוע כי איש או אישה או שני בני אדם, יהיו כשירים לאמץ. זאת מתוך הבנה שטובת הילד אינה בהכרח שהוא יאומץ ויגדל בידי זוג הטרוסקסואלי נשוי בלבד, אלא יש לשים דגש על יכולות הורות מיטביות. יצוין כי ישראל חריגה לעניין זה בין מדינות המערב, ובמדינות אחרות, כגון שבדיה, הולנד ואנגליה לא ניתנת עדיפות להורים נשואים בתהליך אימוץ, ויחידים יכולים לאמץ כל עוד הם נמצאים כשירים על ידי הרשויות הרלוונטיות. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת עידן רול וקבוצת חברי הכנסת (פ/1128/24). הצעת החוק זהה לפ/1128/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי