הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 157) (הארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ה–2025

התיקון נועד לבטא את ההכרה של המחוקק בקשיים האינהרנטיים והאובייקטיבים שבפניהם ניצבים הקורבנות בבואם לדווח על עבירות מין במשפחה בחלוף שנים רבות. קורבן עבירת מין במשפחה מתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב, בעל מספר שלבים, בטרם יוכל לפנות בהגשת תלונה. לעיתים מדובר בנסיבות שבהן נדרש תהליך של עשרות רבות של שנים כדי להשתחרר מהתלות הגדולה בבן המשפחה או באחראי עליו אשר פגע בו. עבירות של התעללות מינית בקטינים על ידי בן משפחה יוצרות פגיעה אנושה, הנמשכת לרוב לאורך כל תקופת חייו של הקורבן ובכל מעגלי החיים. באופן דומה, על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, כ־19% מהפגיעות המיניות בילדים וילדות מתבצעות על ידי ידיד, מכר או שכן של המשפחה, וכ־35% מהפגיעות המיניות בנערים ונערות מתבצעות על ידי ידיד, מכר או שכן. המחוקק הכיר בצורך מיוחד זה בעבר, כאשר האריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה מעבר למדרג הרגיל של ההתיישנות על פי חומרת העבירה. על פי נתוני מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ ומקבלים עשרות אלפי פניות בשנה, תיקון זה אינו מספק ויש צורך בהארכה נוספת של תקופת ההתיישנות, הן בשל חומרת העבירה והן בשל טיבה המיוחד. בבסיס ההצעה עומדת התפיסה כי לחברה עניין רב בהעמדה לדין של בני משפחה שהתעללו מינית בילדים ושל אדם האחראי על חסר ישע שפגע בו. זאת בשל חשיבותם של הערכים המוגנים שבהם מדובר ובשל הנזק הרב שנגרם מניצול פערי הכוחות, האמון והתלות של מערכת היחסים הראשונית והבסיסית ביותר בחייו של כל אדם וזריעת הרס חסר תקנה. אותה תפיסה, שחלה בתוך המשפחה הוחלה גם על מקרים שבהם הפוגע הוא ידיד, מכר או היוצרים קשר מיוחד עם הנפגע, יש בהם מאפיינים של תלות או מרות אשר ולכן יש צורך בהתייחסות דומה. לפיכך יש להאריך את תקופת התיישנות בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, וכן בעבירות מין שנעברו בקטין גם על ידי מי שאינו בן משפחה או אחראי על חסר ישע, למשל מכר, ידיד או שכן של הנפגע. מוצע לקבוע כי תקופת ההתיישנות תחל מיום שהגיע הנפגע לגיל חמישים במקום עשרים ושמונה, אך מותירה את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים ממועד ביצוע העבירה בידי היועץ המשפטי לממשלה, כפי שקובע החוק כיום. הצעת החוק נוסחה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי