הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

אנשים רבים שמחזיקים באזרחות או תושבות ישראלית מקבלים בימים אלה ממש, משכורות חודשיות מאת הרשות הפלסטינית כשכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור. משכורות אלה עולות בהדרגה עם ותק האנשים בכלא. כך למשל, רוצחי החייל אברהם ברומברג ז"ל בשנת 1980, מקבלים מהרש"פ משכורת חודשית בסך 12,000 שקלים חדשים כל אחד. על פי חישובי מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', עד סוף חודש אוקטובר 2020 שילמה הרש"פ לרוצחים סכומים מצטברים של 3,608,400 שקלים חדשים, רק בשל כך שרצחו חייל צה"ל. ארבעת רוצחי החייל משה תמם ז"ל, זוכים גם הם למשכורות חודשיות דומות מאת הרש"פ. רוצחים אלו, על פי חוקי הרש"פ, זכאים להמשיך ולקבל משכורת מאת הרש"פ גם לאחר תום ריצוי עונשם ושחרורם מהכלא (עונשם נקצב ולכן הם צפויים להשתחרר מהכלא בשנים הקרובות). אין זה עולה על הדעת, שאזרחי ותושבי ישראל שלא רק שבגדו במדינה ובחברה הישראלית, אלא אף הסכימו לקבל תשלום מאת הרש"פ כשכר בעד ביצוע מעשה הטרור וממשיכים ליהנות ממנו, ימשיכו להחזיק באזרחות או תושבות ישראלית. בשנים האחרונות נקבעו סמכויות שונות לביטול אזרחות או תושבות של אדם שביצע מעשה טרור ועבירות אחרות שיש בהם משום פגיעה חמורה במדינה. סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952, מקנה סמכות זו לבית המשפט, לפי העניין, ואילו סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מקנה את הסמכות לשר הפנים בכפוף להסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם ועדה מיוחדת. הצעה זו מבקשת להוסיף מסלול נוסף לביטול אזרחות או תושבות, ולהפקיד את הסמכות בידי שר הפנים לבדו. אזרח או תושב מדינת ישראל שהסכים לקבל תשלום מהרש"פ, במישרין או באמצעות גוף זר, כשכר או תגמול בעבור ביצוע מעשה טרור או עבירה אחרת שיש בה משום פגיעה חמורה בביטחון המדינה, כמוהו כמעיד על עצמו שהוא מוותר על מעמדו כאזרח או כתושב. חומרה נוספת ומכרעת יש בכך שאותו אזרח או תושב המדינה, הנהנה מכל הזכויות שמעניקה לו המדינה, מבצע עבירת טרור ומקבל תגמול מאת הרש"פ, כשכר לביצוע מעשה הטרור. לאור האמור, מוצע ליצור זיקה ברורה בין קבלת שכר עבור ביצוע מעשה הטרור לבין הזכות לאזרחות או תושבות. על פי הצעת החוק, אזרח או תושב שמוכח לגביו שקיבל תשלום מהרש"פ עבור ביצוע מעשה טרור, ייחשב כמי שוויתר מיוזמתו על אזרחותו או תושבותו, ומעמד זה יבוטל על ידי שר הפנים, בכפוף למתן זכות טיעון שתינתן לו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אזרח או תושב שבוטל מעמדו בהתאם לחוק, ישוחרר מהכלא ישירות לתחומי הרש"פ, כיוון שהוא שולל במעשיו את זיקתו למדינת ישראל ומבהיר את רצונו להיות נתין של הרש"פ. הרש"פ מצידה, בתשלומיה ובהצהרותיה, מעידה שהיא רואה באנשים אלו כ"חיילים" וכמי שהתגייסו לכוחות המזויינים של הרש"פ. אלה ואלה רואים את עצמם כפלסטינים. ולא זו בלבד, אלא שחוקי הרש"פ מאפשרים לאנשים אלה לקבל מעמד כנתינים של הרש"פ. כדי ליתן את המשקל הראוי למעמד שבו החזיק האזרח או התושב, עובר לביצוע מעשה הטרור, מוצע לקבוע כי סמכות זו תקום רק ביחס לאנשים שנידונו לעונש מאסר לריצוי בפועל. בנוסף, מוצע לקבוע שאותו אזרח או תושב, שבתקופת ריצוי מאסרו הוכיח שהפקיד בקופת המדינה את כל הכספים ששולמו ע"י הרש"פ, והתחייב שלא להוסיף ולקבל כספים נוספים, יוכל לשוב ולקבל את מעמדו. אם הוא הפר את התחייבותו, אזי תקום שוב הסמכות לבטל את מעמדו. שלילת אזרחות או תושבות מידי אדם אינה עניין של מה בכך. על כן ההצעה הנוכחית נותנת משקל מכריע בשיקולי שר הפנים למעשיו של אותו אדם. אם הוא הסכים לקבל שכר בעד ביצוע מעשה טרור, קרי מעשה בגידה, יישלל מעמדו בבחינת "רוצה אני". הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2478/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/553/24; פ/2421/24; פ/3254/24) ועל ידי חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק (פ/556/24; פ/3183/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/374/25), על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת (פ/350/25), על ידי חבר הכנסת אופיר כץ (פ/373/25), על ידי חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק וקבוצת חברי הכנסת (פ/376/25) ועל ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1518/25). הצעת החוק זהה לפ/1518/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי